פראנסין / ג'. ל. באטלר

אוקי, אז הכריכה משכה אותי, התקציר גם כן, ואז התחלתי לקרוא את הספר.

זה לא שלא נהניתי ממני, אני אפילו יכולה לומר שאני ממש שמחה שנתתי לו הזדמנות, אבל מדובר בספר ארוך יתר על המידה שלא לצורך לעניות דעתי. (ולא שיש לי בעיה עם ספרים ארוכים, כלל לא)

הרעיון אש, אפילו הביצוע לא רע בכלל. היו קטעים מרתקים שמשכו אותי פנימה בסערה, ולא הצלחתי להניח את הספר, אבל היו קטעים שנמרחו ונמתחו עד בלי די, והם היו רבים וארוכים.

ספרי מתח מאופיינים בקצב מהיר, וזה לא היה הקצב שציפיתי לו. אפילו לא קרוב, אולי בחלקים מסוימים בספר בלבד, וחבל.

פראנסין דיי, עורכת דין צעירה ומצליחה לענייני גירושין, מקבלת לידיה תיק גירושין של מרטין ודונה ג'וי. פראנסין מייצגת את מרטין, שבתחילה די סקפטי בנוגע ליכולותיה המקצועיות.
מדובר בזוג עשיר מאוד. פראנסין כבר רגילה לתיקים שמנים, שהרי הם תיקים בטוחים מבחינת שכר טרחה, אך אין לה מושג לאן היא נכנסת הפעם.

מרטין ג'וי איש עסקים ממולח, נמצא בשותפות עם חבר טוב, החברה שלהם מצליחה מאוד. החברות בניהם מבוססת וארוכת טווח, וזה הבסיס להצלחת החברה.

פראנסין נשבית בקסמו של מרטין, ושוגה (או שלא, תלוי את מי שואלים) כשהיא נכנסת למערכת יחסים מאוד לא אתית בין עורכת דין ללקוח.
קטעי הסקס מפורטים ומאוד גרפיים. לא מתאים לכל אחד. לי לא הפריע אבל גם לא טרם יותר מידי.

ואז דונה ג'וי נעלמת. כן, נעלמת.
בתחילה חושדים שהיא פשוט נסעה לחופשה מפנקת, כמו שנהגה לעשות מפעם לפעם. אבל ככל שהשעות נקפו והימים חלפו, הדאגה החלה מנקרת במוחם של הסובבים אותה.

הנורא מכל הוא שערב היעלמותה, פראנסין עקבה אחרי דונה ומרטין, לאחר שחוקר פרטי ששכרה עורר את חשדה. למרבה הפתעתה היא נחשפת לדברים שאולי היה מוטב אילולא היתה רואה.
היא הגיעה שיכורה לביתה, לא זוכרת דבר. האם זה בשל ההפרעה הדו קוטבית ממנה סובלת או שמא היתה עדה לאירוע נוראי כלשהו?

פרסומים בעיתונות ובטלויזיה, חקירה שמפתחת, וכולם חשודים, כולל כמובן החשוד המיידי, הלא הוא מרטין, הבעל שאולי מחפש נקמה. יש לו מניע וגם הזדמנויות, אבל לא רק לו.

האם פראנסין התאהבה הרוצח? כיצד היא נכנסת לתמונה, ומתי היא חוצה את הגבול? כל זאת, בספר המתח שלפנינו.

זה המקום להדגיש שברגעי המתח, היה מתח טוב, העובדה שכולם היו חשודים, גרמה למוחי לקדוח ולהתלבט מי באמת אחראי להיעלמותה של ג'וי ואולי אפילו להירצחה.

אסכם ואומר שבסופו של דבר נהניתי מאוד, אבל אפשר היה לקצר את הספר במאתיים עמודים לפחות.

אם מתחשק לכם ספר מתח בקצב קצת אחר, אתם מוזמנים לקרוא.

קריאה מהנה.