אני קופצת למים העמוקים ולומדת לשחות בים הדיגיטלי של עולמנו
אני לא מצוידת בביקיני וקרם הגנה, אלא במחשב נייד, נס קפה ליד וכמה תמונות שפיזרתי לי על השולחן והן התחנות שלי בזמן.
"מסע בזמן" כך בחרתי לקרוא לעסק שלי וכך גם לבלוג שזה עתה פתחתי ואלו השורות הראשונות בו.
למעשה, כל דבר שאבחר לעסוק בו או ארצה לכתוב עליו יכנס באלגנטיות תחת הכותרת הזו שהיא תמצית חיי.
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מתכתבת עם העבר והמסע הזה לא נגמר
לאחר צבא ולימודים, התחלתי את עבודתי כסגנית מנהלת של אתר המורשת "חווית נהריים בגשר" שבעמק המעיינות , שם תיעדתי את חייהם של ותיקי העמק ולוחמי תש"ח. חייתי את תקופתם, דיברתי את שפתם והעיקר נהנתי מהרוח שהביאו משם.
בעזרת מלאכת התיעוד, שחזרתי את התקופה והנגשתי אותה למבקרים הרבים שבאו לשמוע על הימים שלפני קום המדינה ועל הקמתה.
התעסקות בעבר דורשת ידע ולימוד עובדות היסטוריות ולא רק התבססות על זיכרון אנושי, אשר מושפע מאישיות, זווית ראיה ותפיסת חיים. ולכן מצאתי את עצמי מבלה שעות רבות בארכיונים, מגלה עולמות חדשים בעבר.
במקביל, במשך 25 שנות מגורי ב"אחוזת שושנה", חוות בודדים אותם הקימו מאיר הר ציון ז"ל ורותי (חמי וחמותי), תיעדתי את מאיר ז"ל על ילדותו, עברו הצבאי, הליכתו לפטרה, שיקומו מפציעה אנושה ועד להגשמת חלום חייו. ורק לאחר מותו, לפני 5 שנים, כשהוקמה עמותה לזכרו, מצאתי את עצמי נפגשת עם קבוצות ומרצה על חייו מעוררי ההשראה.
מבית הורי, צור ז"ל ויהודית עברי, ספגתי את האהבה לאומנות, ליופי ולחפצים מהעבר ומגיל צעיר נדבקתי בחיידק האספנות. קשה להסביר את הסימפטומים למי שלא נושא בחיידק. כשאני "פוגשת" בחפץ מהעבר, כל מה שאני רוצה זה להעניק לו בית חם ואוהב.
וכשאני מוצאת את עצמי לאחר מספר שנים, עם 2 מחסנים מלאים של חפצים מהעבר שלכל אחד מהפריטים סיפור מיוחד, אני מבינה שאני בבעיה.
מה אני עושה עם האוסף הענק הזה? ואיך אני מוציאה לאור את האוצר ההיסטורי שבידי? היה ברור לי שאני חיבת לחשוב מחוץ לקופסה.
כך נולדה הסדנה "מסע בזמן" – ובה באמצעות חפצי הויטאג' (כלי אימוני אותו פיתחתי), עולים בנו סיפורים ורגשות מהעבר והם שמלווים את המפגש.
במפגשים הרבים שלי עם אנשים, גיליתי שבכולנו יש את הרצון הכמוס והנוסטלגי, לחזור ולו לכמה ימים בלבד, לחיות כמו פעם…
אל ימים בהם לא היו פלאפונים, האוכל היה פשוט, עבדו בחומר ובאדמה והייתה יותר קירבה.
אז התחברתי אל חברה טובה, מדה ליבר, שנולדה ברומניה בכפר קטן שבו חיים עד היום כמו אז. וביחד אנחנו מוציאות "מסע בזמן נשי" לבית שלה שבחבל טרנסילבניה
ואז חוזרים להווה, למציאות היומיומית, למשפחה ולילדים, לעבודה, לעיסוקים ולחיים המודרניים שהם לא פחות צבעוניים…