יש משהו במנה של פסטה ברוטב שמנת-פטריות שהופך אותה למנה שאי אפשר להתעלם ממנה.
משהו כל כך ארצי ואדמתי. כל כך חורפי וגשום. כל כך איטלקי, ועם זאת כל כך שלנו… תמיד בזמן, תמיד במקום, ובעיקר – תמיד מפנק.
זה לא קטיף הפטריות ביער מאחורי הבית אחרי הגשם (מה לעשות? אני את הפטריות קונה בסופר, מקסימום אצל הירקן).
ולא שיש איזה חידוש מסעיר במתכון שלי, באמת שלא. סתם הגרסה הפרטית שלי.
והאמת היא, וידוי אישי קטן ככה בינינו, שאני בכלל לא אוהבת פטריות ולא אוכלת פטריות (וגם לא בצל וקישואים), ואת המנה הזו אני מכינה כדי לפנק את יקירי ואותם בלבד.
והם תמיד מתפנקים בכייף, גם הערב.
אז הנה הוא, המתכון הפרטי שלי לפסטה ברוטב שמנת פטריות:
מצרכים:
2-3 כפות שמן זית
2-3 כפות חמאה
3-4 שיני שום כתושות
1 סלסילה פטריות שמפיניון פרוסות דק
1 סלסילה פטריות פורטבלו פרוסות דק
מלח (זהירות כאן, קחו בחשבון גם את המליחות של הגבינות בהמשך).
פלפל שחור
2/3 כוס שמנת לבישול
2/3 כוס חלב
1 כוס גבינה מגוררת (פרמזן, בולגרית, רוקפור, צ'דר, מנצג'ו, אמנטל או כל סוג אחר שאוהבים)
חופן פטרוזיליה קצוצה דק
חופש בצל ירוק קצוץ דק
ואיך מכינים?
מתחילים בבישול הפסטה (אני מעדיפה לרוטב הזה משהו מהשטוחות – פרפרים, פטוצ'יני, טאליטלה יתאימו במיוחד וגם לרביולי לא נגיד לא, למשל – רביולי ריקוטה).
מרתיחים מים בסיר גדול, כאשר המים מגיעים לנקודת רתיחה – מוסיפים כף גדושה של מלח ומיד שופכים פנימה את הפסטה.
מבשלים כמה דקות (בהתאם לסוג הפסטה) עד לדרגת אל דנטה, מסננים.
במקביל מכינים את הרוטב:
במחבת רחב ועמוק מחממים שמן זית עם חמאה.
מוסיפים את שיני השום הכתושות ומטגנים מעט, רק עד שניחוח שום מתפשט במטבח (להזהר שהשום לא יישרף).
מוסיפים את הפטריות, מתבלים במלח ופלפל, ומקפיצים קלות עד שכל העסק מתחיל לאבד נפח (כ-5 דקות).
מוסיפים את השמנת והחלב, מביאים לרתיחה ומבשלים 2-3 דקות עד להסמכה.
מורידים מהאש ומוסיפים את הגבינות, מערבבים עד להמסה.
מוסיפים את הירק.
טועמים ומתקנים תיבול.
שופכים פנימה את הפסטה המבושלת ומקפיצים מעט עד שהפסטה כולה מכוסה ברוטב.
מעבירים לצלחות או קערת הגשה גדולה. אפשר לקשט למעלה בפרמזן מגורר ומעט ירק.
אהבתם את המתכון? ניסיתם? הצלחתם (או לא)? שדרגתם? אשמח לתגובות ורשמים.
שלכם, שרון
שרון & רנה – קונדיטוריה אחרת
עוד מתכוני פסטה אהובים:
פסטה אגוזים וירקות ירוקים על בסיס שמן זית
פסטה גוואקמולי