צילום: ז'ראר אלון "באדיבות תיאטרון החאן"
היינר מולר היה מהמחזאים החשובים ביותר של המאה – 20 ומחזותיו האניגמטיים והמקוטעים תרמו רבות לדרמה הפוסט-מודרנית.
בעידן שאחרי מלחמת העולם השניה, מולר נושל ממעמדו ולא יכול היה להמשיך ליצור. הוא כתב מחזה שלא "נעם" למפלגה הקומוניסטית ובכך הפך להיות מתנגד משטר בעל כורחו. ב-1964 מולר כותב מחזה זה, שבו ניתן לראות נגיעות מהביוגרפיה האישית שלו . הוא מצא בדמותו של פילוקטטס את אותו העצמי שלו, העצמי שנגרם לו עוול ורצה לתבוע צדק. זהו מחזה חושפני שבו המחזאי מוצא ביטוי לרגש שלו עצמו, כשהוא נשען על המיתוס העתיק.
המחזה נכתב במקור למגירה, אך הוא עלה בסופו של דבר במערב ברלין. הוא כתוב כטרגדיה קלאסית, אך, זהו מחזה מודרני. הוא אמנם כתוב בתבנית של שפה גבוהה, אך, בחירת המילים עצמם שהיינר בחר הינן מילים המוניות דווקא.
ההצגה מספרת סיפור עתיק בלבוש מודרני. היא נפתחת עם וידאו ארט, טלוויזיה ווידאו . כולם לצד עתיקות מימי יוון.
צילום: ז'ראר אלון "באדיבות תיאטרון החאן"
המחזה עוסק במיתוס בן 2500 שנה, אך עדיין נשאר אקטואלי. ומדוע אתם שואלים?
מאחורי המיתוס העתיק מסתתרת לה "דילמת העוול"- האם לנקם על העוול והאי צדק שנעשה או לוותר על הנקמה והכעס ולהתקדם לעתיד חדש וטוב?
מוכר לכם מאיפשהו? זהו כנראה סיפור אנושי התבוע בנו..
ומה יבחר פילוקטטס?
צילום: ז'ראר אלון "באדיבות תיאטרון החאן"
פילוקטטס הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, כשדמותו נכרכת בשירה היוונית עם שהות על אי בודד ועם מאבק ממושך בכוחות פנימיים וחיצוניים.
מלחמת טרויה נחשבה למיותרת, על רקע סיפור חטיפתה של הלנה היפה בנשים על ידי פאריס, נסיך טרויה. סיפורו של פילוקטטס מתחיל עם תחילת המלחמה. פילקטטס הוכש בידי נחש ברגלו בדרכו למלחמה. ההכשה הותירה אותו בכאב עם פצע פתוח שנודף ממנו ריח נורא. הוא חווה התקפים מדי פעם וכדי לא לפגוע במורל החיילים, אודיסאוס מחליט לקחתו לאי בודד- למנוס.
עשר שנים לאחר מכן, המלחמה נגד טרויה עדיין נמשכת. הצבא היווני עומד להתמוטט בגלל מותו של אכילס. היוונים מבינים על סמך נבואה שהם יזדקקו לפילוקטטס ולקשתו של הרקלס כדי לנצח במלחמה. לפיכך אידיסאוס מפליג חזרה ללמנוס עם נאופטולמוס, בן אכילס, כדי להשיבו. השניים מציעים לפילוקטטס עסקה: לחזור לנהל את המלחמה ולזכות בתהילת עולם ובתמורה – לשכוח את העוול שגרמו לו.
צילום: ז'ראר אלון "באדיבות תיאטרון החאן"
במשך עשר השנים שבהם שהה פילקטטס באי הבודד כלוא בשלשלאות הוא צבר כעס רב ומחשבות נקם. כל מה שפילקטטוס רצה הוא להרוג את אודיסאוס.
המפגש בין פילקטטס לאודיסאוס הוא המפגש בין שוחר הצדק לפוליטיקאי ומעלה את שאלות כמו: עד כמה רחוק רשאי אדם ללכת כדי לתבוע צדק? ועד כמה הפוליטיקה יכולה לתקן בעיות של צדק?
המפגש הטעון הופך לשיח פילוסופי, בין שלושת הדמויות, כשהרצון לנקמה שב ועולה ומאיים על חייהם. ובסופו של דבר ,הרצון הזה לנקמה הופך את האדם לאויב הכי גדול של עצמו…
מאחלת לכם צפייה נעימה.
XOXO
אחת שיודעת 😉
צילום: ז'ראר אלון "באדיבות תיאטרון החאן"
פילוקטטס מאת: היינר מולר | עברית ובימוי: אבישי מילשטיין | תפאורה: אדם קלר | תלבושות: נטשה טוכמן-פוליאק | מוסיקה: יובל מסנר | תאורה: רוני כהן | וידאו ארט: נמרוד צין | קרבות במה: ברק גונן | משתתפים: אריאל וולף, ניר רון, נמרוד ברגמן.
