לאחר הבשורה המשמחת שאיני צריכה לעבור טיפולי כימותרפיה , עם כל הכרוך בהם, נקבע לי תור עם הצוות האחראי, הכולל את הרופאה האחראית והאחות, שאמורה להסביר לי על אופן הטיפול בעור, שעלול להיכוות ואף להתקלף בעקבות ההקרנות.
לשמחתי ולשמחת אמיר, הרופאה התגלתה כמקצועית ביותר ובעיקר אנושית ונחמדה ולאחר שקיבלנו את המידע ונקבעה לי סימולציה במכשיר המאיץ, נפגשנו עם האחות שהסבירה על תופעות הלוואי שמתרחשות בעור בעקבות החשיפה לקרינה והוראות למוצרים שיש להשתמש בהם על מנת לטפל בקילוף , במידה ויקרה בעור, וכמו-כן עלון מידע לגבי הטיפול האנדוקריני והזריקה לדיכוי השחלות, כשבידי מרשם מדוקטור גולדווסר לזריקה הנ"ל.
אני מוצפת ובוכייה והאחות, טל, שרואה את מצוקתי לנוכח החשש מהטיפולים , מפנה אותי לרופאה פסיכו אונקולוגית , שנותנת לי מרשם לתרופות שיחליפו את הסרטרלין (SSRI) האנטי-חרדתי שלי ואת הקאנביס הרפואי, תוך כדי שהיא אומרת שהתרופות האלה יסייעו לי גם להרגעה וגם לטיפול בכאבים.
אני מגיעה לסימולציה ונשכבת על מכשיר הדומה למכשיר CT כשאת חלקי העליון מכסה חלוק ואני נכנסת לתוכו , כשתוך כדי אני צריכה לעצור את נשימתי למשך 20 שניות , כי זה מה שאיאלץ לעשות בטיפולים עצמם על מנת לא לפגוע בתפקודי הלב. אני עוצמת את עיניי ומבצעת את ההוראות הנאמרות מהחדר ליד כחיילת ממושמעת היטב, כשלקראת סיום התהליך מסמנים לי על החזה בדיוק את האזור להקרנה ויוצרים מספר קעקועים באמצעות מחט.
שוב יש לי תחושה שאני במן מטריקס או עולם פלאות ובלעתי את הכדור הלא נכון.
זהו, אני אחרי, עתה נותר רק להתכונן לטיפולים עצמם וכרגיל להתמודד עם הכאבים שרק GOD HIMSELF אולי יודע מתי סוף סוף יחלפו.
