בית סיף: פאתינה אל זועבי Beit Seif-fatina El-Zouabi
הוזמנו לסדנת אוכל יחודית בנצרת, קבוצה קטנה של נשים בלבד. עשר בלוגריות שעוסקות וכותבות על הקולינאריה במיטבה, בכל מקום ולכל טעם וסיגנון בישול.
הפעם היה האירוע שבמסגרתו נערכה הסדנה, נטוע בנופיה האורבניים של העיר הציורית נצרת, במבנה יוצא דופן ומקסים ביופיו ובסגנונו הארכיטקטוני המיוחד והשמור, הלא הוא בית זועבי שכל תיאור מילולי שלו יהיה דל ורק התמונות שהבאתי יעשו עמו צדק מה.
בית זועבי הינו בית של משפחה מכובדת שהשקיעה בביתה ושימרה את המוטיבים העתיקים שאפיינו את הבנייה העות'מנית בנצרת. דלתות הויטראז' הענקיות, עם עיטורי הזכוכית הכחולה והלבנה, התקרה המצויירת, מרפסת האבן ואולם הכניסה והאירוח הראשי של הבית נותרו כמו שהיו כשפאתינה, המארחת שלנו, הייתה ילדה ואביה, ראש העיר של נצרת, וגם סגן יושב ראש הכנסת היה מארח בבית תושבים מכל העיר שבאו לבקש סיוע, עזרה או תמיכה.
אכן, בזמנו, נרכש הבית מחברת "עמידר" שביקשה למכור את הנכסים והמבנים בעיר למשפחות הדרות בהם שעד אותו מועד שילמו בעבורם דמי שכירות.
פאתינה, מורה לערבית 35 שנים ולקראת פנסיה, החליטה ללכת אחר החלום, לרכוש את הבית ולהפוך אותו למרכז העיסוק שלה. היא למדה קואצ'ינג, מנהל עסקים ותזונה בריאה והחלה מבשלת בבית ארוחות תוך אירוח מבקרים, תוך שהיא מספרת את סיפורו של הבית וסיפור משפחתה שלה.
אחרי השיחה והסיפורים המאלפים עברנו לסייר בבית המרהיב תוך הנצחתו בשפע צלומים וכאשר הגענו למרפסתו, נפרש בפנינו הנוף הנצרתי על שלל כנסיותיו כמו בגלויות המרהיבות שנמכרות למזכרת…
חזרנו לסדנה שבה כמובן נטלנו חלק פעיל בהכנת עלי גפן ממולאים כאשר בסיום הרגשנו שזכינו לחוויה מיוחדת במינה, לא רק בגלל האוכל, סיפור הצלחה בפני עצמו, אלא אולי בעיקר בגלל המפגש עם אישה מיוחדת במינה שהיה לה חלום, אומץ, תעוזה וחוכמה שלא תפגשו כל יום, ובצעד אחר צעד הגשימה את חלומה.
חייבים לחזור ולומר, הארוח של פאתינה, יחסה ואישיותה הקסימו את כולנו. סבר פניה הטוב והחייכני גרם לנו מצב רוח טוב ונעים, משפחתי כמעט והאוכל הטעים שהגישה ברוחב לב ובמיוחד הממולאים מעלי גפן וקישואים קטנים היו חלק מחווית האירוח לה זכינו.
