מס' ימים מתחילת המסע: 12
מס' ימים עד לסיום:18
מס' מתכון מתוך ה-30: 12, ובונוס של קינוח. ככה בשביל הפרגון.
אני מקבלת המון תמונות של אנשים שמכינים כל ה12 יום האחרונים את המתכונים מהבלוג, ואני מזזזזה מבסוטה על זה, זה עושה לי את זה חבלז. אז תמשיכו כי זה באמת ממש כיף בעיקר כשטעים לכם…
איך אמא אומרת? "נעמה הכנתי את הקציצות קישואים שלך…" אז אחרי בירור קצר, זה לא קציצה זאת חביתה, זה לא ירקות כאלה, זה כאלה… "הפעם הלכתי על המרכיבים פחות על הצורה…." זה לא אטריות אורז דקות זה עבות, זה לא כוסברה זה בצל ירוק….אבל העיקר, איך את אומרת אמא?
"היית איתי". גדולה את.
היום הבלוג סיים את היום מאוחר, והתארח אצל אלעד ולידור, שסיפרתי עליהם בפוסט הפתיחה של הבלוג הנוכחי. אלעד עבד איתי בקונדיטוריה (אפילו לא באותן מחלקות בהתחלה) ולידור זה הבן זוג ההורס שלו. גם בבלוג הקודם אלעד ואני אמרנו שנקבע, ובסוף בעומס הבלוג והחיים, והרבה תוכניות שהשתבשו לי בדרך זה התבטל… אבל היום הוקדש להם יום של כבוד כי בעצם…. הם אלה שנתנו לי את הפוש להחזיר את הבלוג…
בפוסט הראשון של החומוס שעועית לימה, כתבתי על זה ככה:
"לא מזמן, ישבתי עם חברה טובה (שניני איי לאב יו) ברוטשילד, ולידינו עברנו זוג חברים, שאחד מהם הוא(אלעדי) עבד איתי בקונידטוריה, והשני הוא לידור(המהמם) בן הזוג שלו. ובשיחת חולין קצרה, סיפרתי שעכשיו אני מובטלת, והם אמרו שלושתם ביחד,כאילו באותה נשימה,
אז אולי אם את לא עושה כלום, תחזרי לבלוג? ולא רק שתחזרי, תתאימי אותו לתקופת האבטלה החדשה שלך. ארוחות ב30 שקלים. נעמה, את חייבת. חייבת. נעמה. את חייבת”
אז יאללה היום הרמנו את הכפפה, ואחרי שסוףסוף הצלחנו לתאם לוז (לידור אמר קבל עם ועדה שהוא זה שקובע בבית) הגעתי היום אחרי הבייביסטרים גוזלים שלי להתארח בבית ההורס שלהם בלב תל אביב האהובה עליי מכל.
אלעדי הציע השבוע כשדיברנו, ערב מקסיקני, ואני, שמקסיקני תמיד תהיה הבחירה האחרונה שלי, תמיד, החלטתי הפעם (ולא בפעם הראשונה מאז שהתחיל הבלוג) לזרום. הגעתי היום מצויידת עם שקית קרח לטובת תה קר שהובטח לי (היה טעים רצח עם הכינים דרך אגב), ואחרי יום ארוך ארוך.
אלעדי הכין לפני כבר את הבצק לטורטיה (כי אם היינו עושים מקסיקני עם טורטיות קניות הבלוג היה צריך להגדיל את המחיר שנקבע לבזבוזים, וזה אנחנו יודעים לא מקובל בבלוג הנוכחי. 30 שקלים אמרנו ) ולא רק אמרנו, אלעד ולידור הם אלה שגרמו לי להתלהב מהרעיון הזה אז שיאכלו את הקש. או את הטורטיה או את מה שהם רוצים…
אני רוצה להגיד לכם, שהאינטראקציה בינכם הרסה אותי, אתם קורעים, ולא סתם אתם כל כך הרבה שנים יחד, אתם אדירים באמת. המשפט "אבל זה לא בתקציב" שנאמר מהפה של אלעד ללידור בערך 20 פעמים במהלך הערב היום הוא בעצם הדייסה שאתם בישלתם לעצמכם. אם לא היינו נפגשים לפני שלושה שבועות במקרה ברוטשילד, אני לא הייתי זורמת איתכם על הרעיון ההזוי הזה של 30 שקלים, והיינו אוכלים היום מוצרלה ועוד דברים טובים שהיו נכנסים בקלות למרכיבים של הערב…
הסימביוזה של שניכם זה כמו ריקוד של שמחה בשבילי. אתם ממש זוג להרים עליו מופע…::)
אבל זאת ההזדמנות גם להגיד תודה, שאיתגרתם אותי, בלי לדעת אפילו, וגרמתם לי לצאת למסע הזה, שאני כבר כמעט שבועיים בתוכו ועוברת כל כך הרבה.
ובלי קשר, בהמשך לשיחתנו לפני שנפרדו היום דרכנו, הלוואי עליי קצת מהשלווה, ומהדרך בה אתם מסתכלים על העולם "אבל מה אכפת לך?! שימי קצוץ". קשה לשים קצןץ כשהרגשות באים כל כך באופן גס לפעמים, אבל הייתי רוצה, מאוד.
תודה על אירוח מהמם. שמחה שלידור לא שקט כמו שחשבתי עד היום (אתה קורע) ואלעדי תודה רבה על הערב כיף הזה אתה מקסים.
לא נעשה לכם פאדיחות. תכננתי יותר אבל ריחמתי עליכם. אולי יום אחד אעלה הצגה על שניכם. יש מלא חומר.
ערב מקסיקני
(טורטיות ביתיות, סלסת עגבניות וכוסברה, שעועית שחורה, ירקות מוקפצים במחבת, שמנת חמוצה, אורז לבן)
לאורז הלבן: מבשלים רבע כוס אורז לבן. זה רק בשביל הטעם והמרקם, פחות לנפח…הבנתם? כף אחת מספיקה לטורטיה.
לטורטיות:
אז ככה, האמת, שכל כך מאוחר ושכחתי לבקש מאלעד את המתכון והוא קם עוד שעה וחצי למשמרת פתיחה בקוניטוריה אז ריחמתי עליו ולא שלחתי לו הודעה עכשיו, מבטיחה לעדכן במתכון לטורטיות מחר. אבל בעיקרון קרצנו מהבצק עיגולים, נתנו להם לנוח כמה דק, ובינתיים חיממנו מחבת שתהיה רותחת רותחת. לפני הכניסה למחבת- עוד מתחילה קלה, שהטורטיה תהיה כמה שיותר דקה. ולמחבת.
לסלסת עגבניות:
קוצצים 4 עגבניות קשות כאלה, מושלמות, לריבועים קטנטנים, מוסיפים חצי צרור כוסברה, 3 שיני שום קצוצות, חצי ליים, שמן זית, מלח, ופלפל חריף אדום אחד.
לשעועית השחורה:
פותחים קופסת שימורים אחת, ומחחמים במחבת
לירקות המוקפצים:
מטגנים בצל חתוך לרצועות עד שמשחים, מוסיפים זוקיני וגר חתוכים לרצועות אצבעות ארוכות, (מחליפים פה את העוף) ומקפיצים עד הזהבה
גביע שמנת חמוצה
ויאללה. לשולחן לאכול.
מרכיבים טורטיה: קצת אורז, קצת סלסה, קצת שעועית, קצת שמנת חמוצה, קצת ירקות מוקפצים ומעל בצל מוחמץ וחלפינו שאלעד הכין היום ויהיו אפילו יותר טעימים מחר…
בתאבון כפרות
וגם היה תקתוק של שאריות בצק הטורטיה בתנור, עם חמאת בוטנים, משמשים, מקלות שוקולד וקצת סוכר לקרמול…
הדעות היה חלוקות לגבי הקינוח. לי היה אכבר טעים.
איך לידור אמר? חבל שהבלוג לא 60 שקלים. היינו אוכלים כפול.
שיהיה לילה טוב,
מחר אני קמה מאוחר יחסית וקופצת לביקור בשוק האיכרים בנמל
(רגע בלוג ב30 שקלים אמרנו? אמרנו. אמרנו. אמרתי אמרנו! אל דאגה).
ומחר גם הבלוג קופץ לבשל עם שלושה חברים טובים, שגם חוגגים לי יום הולדת (באיחור אבל מה אכפת לי שבוע יום הולדת) ובזה יסתכמו החגיגות ותתחיל ההבנה שאני באמת בת 30…
שאו ברכה,
נעמיש של המקסיקנים
