"עסקת נישואים", ספר 1 מתוך הסדרה "נישואים למיליארדר"
מאת ג'ניפר פרובסט. עברית: סיגל גפן. הוצאת "אהבות".
הספר נחטף מהמדפים בארה"ב כמו לחמניות מתוקות ואכן הוא מתוק, קליל, שנון, מעלה חיוך ומטפף הומור.
עסקת הנישואים, כשמה כן היא, נישואים בשם בלבד.
לכל אחד מהצדדים מטרה משלו:
אלכסנדרה מריה מקנזי, בעלת חנות ספרים אקלקטית בעיירה אוניברסיטאית אופנתית בצפון מדינת ניו יורק. היא אימפולסיבית, חמה, נדיבה ללא צפייה לתמורה. אלכסה מנסה להציל את בית הוריה. במקרה גם קוראים לו טארה..וכמו סקארלט היא מנסה דרכים עקלקלות להצליח במשימתה.
ניקולאס ריאן. אדריכל עשיר. יוזם פרוייקטי ענק. קר, מחושב ושקול. אינו מאמין באהבת אמת הנמשכת לנצח. בכדי לרשת את ההון של דודו, על פי הצוואה, עליו להתחתן מיד ולהחזיק מעמד לפחות שנה.
אלכסה וניק, חברי ילדות. הוא האח של חברתה הטובה. הוא גם זה ששבר את ליבה בנעוריהם.
ההבדלים בין שני הגיבורים שלנו קטבים באופן משעשע:
היא חמה ובאה ממשפחה שעוטפת גם אתו באהבה. הוא מקבל דוגמא לא טובה מהבית עם אימא שלא מתעניינת ואבא שנשוי בפעם הרביעית. יחסיו עם נשים מחושב בלבד לתועלת גופנית ונוחות.
היא צריכה 150000 דולר, הוא צריך נישואים מידיים.
כל אחד מכין רשימה לפרטנר האידאלי.
אלכסה אף הולכת רחוק יותר ויוצרת כישוף עם הרשימה, בה 150000 דולר הם הסעיף המסכם..
ההסכם: בלי התקשרות, בלי אהבה, יחסי עבודה בלבד. לשנה בלבד.
מכאן מתחיל סיפור חתול ועכבר שטום וג'רי הם הבמאים:
הוא אוסר עליה להיות עם אף גבר, היא אוסרת עליו בתמורה.
הוא שונא כלבים, היא מתנדבת במחסה לכלבים שנזנחו.
הוא שומע מוסיקה קלאסית, היא מוסיקה עכשווית.
היא חושבת שהוא אוהב רק דוגמניות, הוא אוהב את גופה החושני.
שניהם גאוותנים ולעיתים קרובות ילדותיים..
סקס לא קיים בחוזה אך ברור לכם שהוא מגיע…
ואז….יחסי האהבה שנאה מתפוצצים לסצנות נהדרות.
הכימיה ביניהם שורפת והתשוקה בוערת.
דמויות המשנה תורמות לצחוק ולמתח.
הספר נעים, זורם, צפוי אך מרחיב את הלב לימי קיץ לוהטים.
"אמא שלך מגיעה," הוא אמר.
"אני יודעת- היא בטח שמעה אותנו מתווכחים. תעשה משהו!"
"מה?"
"כל דבר שהוא!"
"בסדר!" הוא לפת אותה סביב המותניים, משך את גופה היישר אליו והרכין את ראשו. שפתיו מעכו את שפתיה בעוד ידיו נכרכות סביבה בחוזקה, כך שהם היו ממש דבוקים זה לזו, אגן לאגן, ירך לירך, שדיים לחזה. האוויר נפלט בכוח מריאותיה, והיא התנודדה, רגליה כושלות תחתיה. היא ציפתה לנשיקה מדויקת, מרוסנת, שתפגין לעיני אמה בשקט ובשלווה את עובדת היותם נאהבים. אבל היא קיבלה טסטוסטרון לוהט ואנרגיה מינית גולמית.
"כן"?
"האכלת את הדג?"
ניק עצם את עיניו. "אלכסה, אני עובד."
היא פלטה נחרה גסה. "גם אני. אבל אני לפחות דואגת לאוטו המסכן. האכלת אותו?"
"אוטו?"
"אתה כל הזמן קורא לו דג. זה פוגע ברגשותיו".
"לדגים אין רגשות. וכן, האכלתי אותו".
"לדגים דווקא יש רגשות. ואם אנחנו כבר מדברים על אוטו, רציתי להגיד לך שאני מודאגת לגביו."
לכתבות נוספת של רוית בדף "סגנון והשראה עם רוית", הכנסו להנאתכם:
