שני יסודות / זלדה
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹש שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.
עץ הקריסטמס המואר מנצרת עורר בי אסוציאציה לשיר של זלדה, אולי בגלל שויזואלית ה"ברוש" (העץ) מזכיר בצורתו את ה"להבה". כל כך דומים ועם זאת כל כך שונים.
ה"להבה" ו"ברוש" , שני יסודות שאולי מסמלים שני אנשים, שכל אחד מהם חושב שהשני מאד שונה ממנו בגלל האופן שבו הוא נראה ומתנהג,
אבל קריאה מדוקדקת מראה שלמעשה אותם "יסודות" קיימים אצל שניהם, אלא שהביטוי החיצוני השונה וחוסר התקשורת לא מאפשרים הבנה או חיבור.
ואולי הם מייצגים שתי עמדות סותרות בלב אדם אחד.
הטיפוס ה"ברושי" מאופיין באיפוק, יציבות, ביטחון, אי הפגנת רגשות. הוא מתאים את עצמו למנהגים( עונות השנה).לא חושף פחדים. קונפורמי. נראה שאין בו "שיגעון", שום דבר שיוציא אותו מהמסגרת.
הטיפוס של הלהבה משדר אנטי ממסדיות, אנרגטיות בלתי רגילה (אפילו אינטנסיבית) התנגדות לכל תכנון, ארגון או מרובעות. עושה מה שבא לה/לו.
לפעמים מוצאים דפוס כזה של יחסים בין מתבגרים להורים. לפעמים ביחסים זוגיים.( הלהבה- יותר נשי הברוש- יותר גברי.)
התחושה שלא מבינים אותי(הברוש),הכמיהה לקשר לאמפטיה(הלהבה),אולי אחת הטרגדיות הקיומיות של האדם.
עם מי אתם מזדהים יותר כרגע?
#תקשורת_מייטיבה_מול_תקשורת_מחבלת
קרדיו לצילום: Dorit Guy Fux@