על שעונים שגרירים וקינוחים מהממים!

הקול הנרגש בישר לי שאני נבחרתי להשתתף בארוחת ערב בבית השגריר השוויצרי לכבוד השקת קו שעונים חדש של חברת VICTORINOX נדרשים לבוש אלגנטי והתנהגות הולמת. הסכמתי מיד.

כמובן שאת הזמן הנותר עד לאירוע הקדשתי לבחירת המלתחה ולהשווצה ברבים.

בהגיע הערב המיוחל, לא לפני שהתרוצצתי כל היום בעמלים שונים ולא דיפלומטים בעליל, הגיע רגע האמת. כמובן שנותרו לי 17 דקות נטו להתכונן. ברור שהחלפתי את תוכנית ההתלבשות המקורית שלוש פעמים וכמובן שכל אותה העת הייתה השמנמונת כרוכה אחרי. ממליצה המלצות ומפזרת צלליות. את תיק הערב האלגנטי שלי הסכימה לתת לי חזרה רק לאחר שחתמתי לה על כך וכך טפסים בהם הסכמתי להעניק לה עד גיל 18 מיני זכויות והטבות.

גשם אירופאי שטף את רחובות רמת גן. פקקים ממש כמו בערים הגדולות בעולם הגדול שמעבר למזרח התיכון הרוחש. חשנו ראויות לחלוטין. עשויות למשעי ומוכנות לשיחות בעינינים של רומו של עולם, שעוני יוקרה ושלל תרגימות.

וכך אנחנו עומדות בפתח בית השגריר.

הדלת נפתחת. משמאל עמדה למסירת מעילים. כמובן שבדיוק ברגע הזה נתלשת כל בטנת השרוול ואני מתפתלת באלגנטיות הנדרשת שלא יבחינו בבטנה הפרומה. מלפני מימיני משמאלי וכעת גם מאחורי נשים על עקבים גבוהים ודקים דקים. שערן מתנפנף, ליפסטיקן מושלם ובטנת שרוול מעילן לא נתלש כלל וכלל…

הלאה, פנימה. חדר נעים ומואר. מרווח. מלצרים נעימים ואדיבים מסתובבים עם תרגימות (כמצופה!!) שוות מאד. שלל סלבריטאים גויסו לצורך האירוע. מצלמות מתקתקות . פלאשים נדלקים וכבים. חיוכי מצלמה עולים ויורדים. חלק קטן אני מזהה. את היתר אני מזהה לפי כירכורי הכבוד שהם זוכים להם.

השגריר מר אנדראס באום, מעביר משקל מרגל לרגל ומחייך חיוך שוויצרי קטן ומנומס. איש חביב. נראה כאילו היה שמח ללכת למיטה לצפות קצת בטלוויזיה.

חברת VICTORINOX הוקמה בשנת 1891 על ידי איש בשם קארל אסנר (לבחור היה תסביך אמא, הוא קרא לחברה כמעט על שמה פרט לאיזה חילוף אותיות קטן.. רואים כולנו יהודים-פולנים בסופו של דבר, אפילו שוויצרים בשם קארל!).

מאז הוקמה החברה היא מתנהלת על פי חמישה עקרונות: פונקציונליות, חדשנות, אמינות, מחיר הוגן והעיקרון החביב עלי ביותר: SWISSNES שזה בתרגום לשפת עמנו: כל מה שההנהגה שלנו לא מייצגת… זה סוג של "אם זה בא מאצלינו תסמוך עלינו שזה שווה ממש. וגם אין לך סיבה לחשוש שרימו אותך, שדפקו אותך במחיר, שמכרו לך זיוף ושאם תבוא בעוד שבוע תגלה שהחברה נסגרה ועכשיו יש במקומה דוכן פלאפל".

הסיבה הרשמית למסיבה הייתה השקה מחודשת של דגם פופולרי שיצא לראשונה בשנת 2003 שמו NIGHT VISION.

כשמר אנדריאס באום, שגרירינו המארח דיבר עליו אורו עיניו. כמה זה נעים לראות גאווה בעיניים…

האווירה הייתה כה נעימה, האנשים היו לבושים כה יפה. והאוכל, אוח האוכל היה מופלא!

בתאום מושלם גם האוכל עמד בחמשת העקרונות: הוא היה פונקציונלי וחדשני ואמין. בעיניין המחיר ההוגן אינני יודעת. אבל מלחיצת היד של השף איתי שליו מקייטרינג FOOD PUSSION עברה אותה תחושת "תסמכו עלי אני כל מה שהבטחתי שאהיה". ואף יותר.

שעונים יפים באמת היו פזורים פה ושם. בצירוף אולרים שגם הם חלק ממוצרי הדגל הותיקים של החברה.

אני יודעת שהרעיון היה שאתאהב נואשות באותו דגם משופר שלשמו התכנסנו. ומיד למחרת הבקר אסור לסוכנות המקומית וארכוש לקירח היקר אחד מאותם שעונים (בקומוניקט שנשלח ממשרד היח"צ נכתבה השורה הבאה "עיצוב חדשני ודינאמי בעל איזון אותנתי מובהק"!!) אבל אני באופן אישי הייתי עוזבת את המקום עונדת בעצמי כמה וכמה שעונים שבשל קופסת הזכוכית שהיו נתונים בתוכה נבצר ממני לבצע את האיחוד.

החברה הייתה מקסימה. גם אלה מבית וגם אנשים שבהם התנגשתי קלות בתור לאספרסו שבא אחרי הקינוחים המושלמים.

כשנפרדנו פונקנו באולר (ששימח מאד את הבחורים בבית) ובמטריה שמיד הוכיחה את עצמה.

אז יחי השגריר השוויצרי. שאני מניחה שבערך בשלוש בלילה ירד למטבח מזג לעצמו כוס חלב וחייך מעומק הלב בעודו נוגס בקינוחים המעולים שנשארו לו למזכרת.