יום שבת בצהריים, אני יושבת לי בכייף במרפסת עם הקפה והסיגריה ומוזיקה טובה באוזניות. הודעה בוואטס אפ בקבוצת החברות שלי קוטעת את האידיליה. חברתי האהובה מודיעה שכרגע סיימה לקרוע את התחת בבית, החברה השניה והרווקה יש לציין מודיעה שהיא בסבבה שלה בדרך לים. אחרי שהראשונה סיימה לעדכן שהיא סיימה להיום לספק שירותי הסעדה וניקיון (her words, not mine) והיא מרשה לעצמה לשבת רגל על רגל ולנח- המצב בו אני הייתי שרויה מלכתחילה…אני לא יודעת למה אבל ככל הנראה רגשות אשמה ונקיפות מצפון החלו לצוף בליבי, יכול להיות שיש קשר ישיר לעובדה שחלונות המרפסת שבה ישבתי הפכו כבר כמעט לגמרי אטומים למראה. אז החלטתי שיאללה נחתי מספיק והגיע הזמן שהחלונות יקבלו את הניקיון היסודי להם הם זקוקים. הפשלתי שרוולים (בכאילו, הייתי עם שמלת בית קצרצרה) ונתתי עבודה. אחרי שעה של מאבק תוך חירוף נפשי סיימתי, החלונות מטונפים פחות אבל עדיין לא מבריקים ואני מטונפת יותר וחבולה עד לשד עצמותיי (ואני לא צוחקת – הסימנים בתמונה)
כל זה הביא אותי להרהר.. אני לא נקיינית גדולה, חוץ מהדברים הרגילים- שירותים, שיש המטבח וספונג'ה כשאת הריצפה כבר לא ניתן לזהות, את השאר אני עושה פעם באף פעם וחייבת להודות שמי שעובד הכי קשה בבית זה ה-irobot וגם הוא זועק לפעמים הצילו. ארונות המטבח שלי רואים סמרטוט רק בפסח ומדי פעם באירועי קריזה נדירים, שלא נדבר על תריסים וחלונות… אני רואה ושומעת מרוב חברותיי הנשים איך הן מקרצפות את הבית מס' פעמים בשבוע ונדהמת כל פעם מחדש כשאני נכנסת לבתים זרים ורואה כמה הכול נקי ומתוקתק במקום- איפה אתן מחביאות את כל הזבל'ה שלכן למען השם???
ובכלל מי לימד אתכן את יסודות הניקיון וההברקה? ושלא תבינו לא נכון גדלתי בבית שבו אמא שלי רצה אחרי הזנבות של כולנו (ארבעה זבי חוטם ואבא שלי) וחצי מהיום היתה עסוקה בלנקות ולסדר (בחצי השני היא "רק" עבדה ובישלה כמובן) אז כיצד נפלתי רחוק מהעץ? אולי זה קשור בזה שאני בת זקונים, ואוטומטית משויכת למשבצת "המפונקת" ובאמת נראה לי שאחזתי לראשונה במגב רק בנעוריי המאוחרים, עדיין… היה לי מספיק זמן ללמוד משהו מאז. אז נכון הבית שלי לא מזוהם ורוב הזמן אני מצליחה לתחזק אותו במצב סביר+ אבל מבריק מניקיון הוא לא והמצחיק הוא שאני דווקא ממש רוצה ומשתדלת, אני אפילו חברה בקבוצת "טיפים ורעיונות לניקוי הבית" בפייס (לא תאמינו איזה דברים רצים שם), לפעמים נדמה לי שרכשתי כמעט כל חומר ואביזר ניקוי אפשרי. מה לעשות שבמקום שהבית יראה סוף הדרך אחרי שעות של ניקיון זו אני שנראת בסוף הדרך?
בקיצור ולעניין אני מצדיעה לחולות הניקיון שמצליחות לגרום לבית שלהן להיראות כאילו צולם זה עתה למגזין עיצוב ואם זה כבר בכייף שלהן הן מוזמנות לביקור ולהעביר פה את מטה הקסם שלהן או איזה סמרטוט או שניים.
* פוסט זה נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד, ידוע לי שיש גם זכרים שמנקים – פשוט (בדומה לחדי קרן) עוד לא נתקלתי בהם.