סיפור שכמעט הסתיים באסלה גועשת… ותודה לבחור שלי שיודע ללחוש לאימפולס מייד כשזה ,מעז לזקוף את ראשו ..
תשעה חודשים לאחר שצלל לו המטבע למימי מזרקת המשאלות ברומא, הצטרפה בתי הרביעית לאי אלו ביציות שזכו גם הן להגשים חלום ולהפוך ליצור חי ונושם .. כל זה לא היה מתממש כמובן, אלמלא סוף השבוע הזה של איזון הדעת בחסותו של בעלי המיושב.
לאחר המקלון, הציפייה וההתרגשות הודיע הגניקולוג בעיניים מלאות אמפטיה ש.. אין שם עובר אפילו לא בר אפילו לא ר…ושאין מנוס מהפלה פרמקולוגית יזומה . לא עברה חצי שעה וכבר התכרבלו להן בעצב בשמיכה… התרופה האכזבה והדמעות.
לאחר חמש דקות הגיעה הבחילה , לארח להן חברה ..וארבעתן יחד עמדו לצאת למשימה ,שבעקבותיה אמורה היתה כל רירית הרחם המאוכזבת שלי לזרום בשצף לאסלה..
או אז .. הגיע הבנזוג להולופייבר הרטובה שלי ובמילים רכות הציע שנחכה עם הכדור, ונלך שוב להדמייה כי אוליי.. וכדאי.. ואני אמיצה.. ומתגברת על הבחילות.. והוא אוהב אותי ..וזה.. התגובה כמובן לא בוששה לבוא. הטחתי בפניו את כל התארוך המדוייק של הבחילות שפקדו אותו בשנים האחרונות תוך תיאור מפורט של תנוחת הפגר הויראלית האופיינית לו והמוכרת היטב למיטתנו הזוגית ,מזה 20 שנה.
הוא מצדו לא הרפה וברוך של מלאך המשיך לשכנע אותי שעוד יומיים בחילה זה ממש משחק ילדים בשביל גיבורה כמוני .. כשהוא הגיע ל״אני אוהב אותך״ .. הרמתי דגל לבן !!
מיותר לציין אלו אנרגיות ״ טובות״ הציפו את הורמוניי העצבניים באותו סופ״ש ארוך בדיוק כפי שמיותר לציין את ה״אופטימיות״ שתקפה אותי בסופו ..באותה מכונית אילמת בדרך לרופא..
הגענו!!! אני עליתי ..והוא ? הפעם הוא חיכה למטה . מר אמיץ..
לעולמיי עולמים לא אשכח את הרגע בו צצה במוניטור יש מאין ,עוברית קשיו מתוקה ,שהחליטה שאף אחד! לעולם !! לא ישטוף אותה במימיה הקוצפים, של שום אסלה .שנייה אחר כך אספתי את עצמי ואת פעימות הלב שלי ורצתי במורד המדרגות , הריונית , מופרעת קשב ששכחה כלל מקיומה של המעלית בבניין .. היישר אל זרועותיו של מר בחור ,שכבר לא ציפה לשוםכלום …
ואני? נשמה טובה שכמותי? כל כך ניסיתי ״לעבוד עליו, אבל החיוך שהתפלק לי “דפק״ את התוכניות ואף גרר בעקבותיו שאגת זהב , מגרונו של העדין באדם !! . עכשיו יש לנו דבורה בחצר , פרחים בגינה וצוף בעריסה .. והחיים? ..דבש.