עיר חלולה – המעון של מיס פרגרין לילדים משונים / רנסום ריגס

כשפתחתי את ליבי אל אמה באמת סיכנתי הכול- ואני עדיין עושה את זה מדי יום- אבל בכך פילסתי לי דרך לעולם שפעם היה בעיני לא ייאמן, לעולם שאני חי בו עם אנשים בעלי עוצמות שלא הכרתי, שאני עושה דברים שכלל לא חלמתי שאוכל לעשות, שאני ניצל מסכנות שבשום פנים לא הייתי מאמין שאוכל להינצל מהן. והכול כי הרשיתי לעצמי להרגיש משהו כלפי נערה משונה אחת.
למרות הסכנות והקשיים שנתקלנו בהם, למרות שהעולם החדש והמוזר הזה התחיל להתפורר מהרגע שגיליתי אותו, שמחתי בכל לבי על שאני כאן. למרות הכול, החיים המשונים האלה הם בדיוק מה שרציתי מאז ומעולם. כמה מוזר שחלומות וסיוטים יכולים להתגשם בו זמנית.

בחורה עם מחשב נייד

2015-04-14 20 19 06

ב-1940, כשמלחמת העולם השניה מתרחשת בעולם, מתקיים עולם מקביל ואולי אף מטאפורי. עולמם של המשונים והרשפים שרודפים אחריהם עם כלביהם. מזכיר לכם משהו?
לי באופן אישי, זה עשה אנלוגיה ברורה לנאצים שרדפו את היהודים בגלל היותם שונים מהם.
ומה היה חטאם של המשונים? היותם שונים משאר בני האנוש. היו להם סגולות כמו: יכולת העלמות, יכולת להבעיר אש בידיים, חוזק מיוחד, יכולת להרגיש את החלולים (שעליהם יסופר בהמשך), יכולת לשלוט בדבורים ועוד.
ביניהם יש גם עתית, שהיא משנה צורה מבת אנוש לציפור, יש ביכולתה לשלוט בזמן והיא מנהלת את הלולאה.
ספר זה הוא השני בסדרה. בספר הראשון, סבו של ג'ייקוב מספיק לומר רק שהמפלצות חזרו. ג'ייקוב בן ה-16 יודע שכדי לגלות מה קרה הוא חייב לנסוע לאי מבודד, אי-שם ליד חופי וֵיילס, אל המעון של מיס פרגרין לילדים משונים.
ספר זה מתחיל, בכך שג'ייקוב וחבורת היתומים נמלטים מהמעון בסירה. הם חייבים לשחרר את מיס פרגרין, שכלואה בגוף ציפור.או כך לפחות הם חושבים…
המשונים יוצאים למסע ללונדון כדי למצוא עתית בריאה שתוכל להציל את מיס פרגין מאובדן האנושיות. בדרכם הם נתקלים במשונים נוספים, נכנסים ללולאות זמן אחרות, נרדפים על ידי חלולים ורשפים , פוגשים בקבוצת צוענים ועוד.
בתקופה זו, כל הלולאות נפרצו והעתיות נחטפו ללולאות העונשין. אין בעיה להכנס ללולאות העונשין. הקטע המסובך הוא לצאת מהן, ליתר דיוק, לצאת מהן בחיים. לולאות העונשים הן בדיוק כמו שהכלב תיאר אותן, ואפילו יותר גרועות.שרפות משתוללות… ויקינגים צמאי דם…אויר שורץ מגפות עד שאי אפשר לנשום אפילו… ולכל התערובת הקטלנית הזאת עוד צריך להוסיף רשפים וחלולים.
הספר מלווה באוסף תצלומי וינטאג' שנאספו מארכיונים של אספנים, תערוכות ושוקי פשפשים. תמונות אלו מכניסות אותנו לעולם פנטזיה,על גבול סרט אימה.

מי הם אותם משונים? ומי הן אותן מפלצות?
המשונים הם שונים בכך שיש להם יכולות מעבר לשאר בני האנוש. המשונות המהותית היא הדבר שמאפשר למשונים ליצור קשר עם הלולאות, ובזכותה הם יכולים לחבור אליהן ולהיקלט בהן.
וכמו שהמשונים טוענים :" משונות היא לא מחסור, אלא שפע. לא שחסר לנו משהו שיש לרגילים, אלא שהרגילים הם חסרי משונות. אנחנו יותר, לא פחות.", "יש כאלה שסבורים שכמו דם או נוזל השדרה, גם למשונות יש רכיב גופני, אחרים חושבים שהיא בתוכנו, אבל שהיא לא מוחשית. נשמה נוספת" .
המפלצות הן החלולים (נפחלול) והרשפים.
נפחלול, חלול, זה יצור בעל לשונות שחורות ארוכות, מצחין, שניזון ממשונים. נפחלול שצורך משונים בכמות מספקת, הופך ליצור אחר. יצור שיכול לעבור בלולאות זמן הוא הופך לרשף. אבל רק אם הוא צורך משונים.
לכן, הם רדפו את המשונים, בזכותם הם קבלו כוחות.

לרשפים יש מוח שמסוגל לחשיבה הגיונית, אבל הם משתמשים ביצירתיות המחשבתית שלהם בשביל להרוס את העולם. בשביל להפוך יצורים חיים למתים. ולמה? כדי שהם עצמם יהיו קצת יותר. כדי להיות קצת יותר חזקים מול העולם הסובב אותם. והיצורים החיים בו, שלא מעניינים אותם כלל.

בסוף הספר, היתומים המשונים, נחשפים לקול, שעומד מאחורי החטיפות והמרדפים.אחיה של עתית, אך השונה ממנה: "אנחנו המשונים, היינו בעבר כמעט אלים עלי אדמות! ענקים, מלכים, שליטי העולם!אבל במרוצת מאות ואלפי שנים הדרדרנו קשות. התבוללנו ברגילים עד כדי כך שדם המשונים שלנו נעשה יותר ויותר דליל וכמעט נעלם.ותראו אותנו עכשיו, תראו כמה אנחנו עלובים! מסתתרים בלולאות זמן נידחות, מפחדים מהאנשים שאנחנו אמורים לשלוט בהם, כלואים בילדות נצחית בידי ברית של רכלניות-ברית של… נשים! אתם לא מבינים כמה הם פגעו בנו? אתם לא מתביישים? יש לכם בכלל מושג לאיזה כוח אנחנו זכאים? אתם לא מרגישים את דם הענקים שזורם בעורקיכם? אנחנו לא מנסים להשמיד את משונזיה- אנחנו מנסים להציל אותה! "

האם הם הצליחו להציל את מיס פרגין? האם היתומים המשונים יצליחו להנצל מידי הרשפים? האם המשונים יצליחו להחזיר לעצמם את השקט?

כמו בכל סדרת ספרים …TO BE CONTINUE

XOXO
אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)