צילום : יונת סער
לפני כשבע שנים חזרתי הביתה מפגישה ועברתי דרך החנות של רונית ים ברמת השרון.רציתי לקנות לי בגד ים. ביקשתי מהמוכרת שהייתה שם את הבגד ים הכחול שאהבתי במידת לארג' ונכנסתי לתא המדידה.
למישהי כמוני (וכמו כל כך הרבה נשים אחרות) שעניין המשקל ,השומן, הצלוליטיס, הקפלים ובעיקר "איך זה יושב עלי" ו"איך אני נראית" הם עניינים שהיו תמיד על ראש סדר היום זה אף פעם לא כייף למדוד בגד ים בכלל ובימים של טרום עונה כשהעור עוד חיוור ולבן בפרט.
אבל ממש הייתי צריכה בגד ים אז כן, מדדתי.
הסתכלתי במראה ולא יאומן … ממש אהבתי.
זה פשוט נראה טוב.
הסתכלתי שוב במראה ובדקתי את עצמי.
האמנם?
כן. זה עדיין נראה ממש סבבה לגמרי.
וזאת הייתי הכי אני. אור יום. אני מול המראה. אין פילטרים, אין פוטושופ, אין מוכרת שמתחנפת ומחמיאה לי סתם.
זו רק אני מול עצמי. כמעט בת 47. אחרי 5 לידות. עור רפוי במקומות מסוימים ואחוזי שומן בולטים למדי במקומות אחרים. לא גל גדות, אפילו לא איילת זורר.
וזה עדיין נראה מצוין.
הסתכלתי במראה שוב ושוב ואהבתי.
ראיתי את האשה הזאת שעמדה מולי והרגשתי כמעט בפעם הראשונה בחיים שאני באמת מחוברת אליה. שאני יודעת מי היא ומה החיים שלה. זוכרת מה היא השאירה מאחור ועם מה היא מתמודדת היום.
דקה אחרי נפל עלי עצב.
הבנתי שזו פעם ראשונה שאני רואה את עצמי שלא דרך פריזמת השיפוטיות, הביקורתיות, לא דרך העין שרואה כל פגע וכל פגם ומדרבנת אותי בתחום הצר של דימוי הגוף לשפר, לרזות, לחטב לעצב.
הבנתי שהעין הזאת היא בעצם העין שמלווה אותי בכל תחומי החיים.
היא העין שאחראית על האמביציה, ההישגיות, השאפתנות וההתמודדות של המיסיס אלפא שאני. העין שחשבתי שהיא העין הטובה שלי. העין שאחראית על ההצלחה שלי בחיים.
ברגע המכונן הזה מול המראה אצל רונית ים נפתחה לה עין חדשה.
עין מלטפת, אוהדת, חומלת, מכילה, מפויסת ואוהדת.
העין הזאת היא העין החדשה שלי. היא העין שמלווה אותי.
בזכותה נולדתי מחדש.
הבנתי בגיל 47 שאני מי שאני. שיש לי צדדים יפים וצדדים יותר יפים. שיש לי חולשות ויש לי חוזקות. שיש בי המון תכונות טובות שאני אוהבת ותכונות אחרות שאני פחות אוהבת. שיש מקומות בהם אני מצוינת ומקומות אחרים שם אני פחות מתמודדת.
ובעיקר הבנתי שהכול בסדר.
ושאני אוהבת את מי שאני.
הקבלה העצמית הזאת לקחה אותי לכתוב את הסדנא של מפגשים לאהבה עצמית שקיבלה את שם הבמה הורוד והסקסי NoMoreDiets.
אפשר להפסיק לעשות דיאטה.
אפשר לנתק אוכל מרגש.
אפשר לאכול הכול ולא להשמין.
אפשר לחיות חיים של עוצמה.
אפשר להיגמל מאכילה ריגשית.
אפשר לאהוב את עצמי בלי קשר לאיך אני נראית
ואז אני נראית ומרגישה מעולה.
עברו מאז שבע שנים ומאות א- נשים שעברו כאן את התהליך ומרגישים מעולה כשהם מסתכלים על עצמם ועל החיים שלהם בעין הטובה והחדשה שלהם.
גם אני. כך נולדתי מחדש, אני והעסק שאני.