"את קוסמת!", היא אמרה לי אי שם בגיל העשרים. חייכתי.
לא הבנתי על איזה קסמים היא מדברת, הרי אני לא ממש יודעת לשלוף שפן מהכובע…
חזרו איתי רגע בזמן – נולדתי וגדלתי בקיבוץ לאמא ספרדייה ירושלמית, צבעונית ואופטימית, ולאבא עם שורשים ייקים, עם ידיים טובות וגנים אסתטיים שהגיעו מהסבתא הציירת שלי.
אחי, אחיותיי ואני גדלנו כשהאמנות והכישרון זורמים בעורקינו. בית מעוטר בצבעים ופרחים בשלל צבעי הקשת, אמא שלא חוששת להתלבש צבעוני ואחר, תכשיטים עשירים וצבעוניים שהיא יוצרת, ריחות של בישולים מלאי תעוזה ותשוקה, ואבא, איש משפחה אוהב ותומך.
אבל לי לא תמיד היה קל. הייתי נערה מאוד סגורה ומופנמת עם ביטחון עצמי נמוך וביקורת עצמית קשוחה. בתור הקטנה במשפחה, בכיתה (וגם בגובה), הרגשתי תמיד קטנה, הרגשתי שלא באמת רואים אותי.
כולם צוחקים ומדברים, אני שותקת ומתבוננת מהצד. כולם סביבי מוכשרים ומוצלחים ואני, מה כבר יש לי להציע לעולם.
במהלך השנים, בתהליכים ארוכים של עבודה עצמית, התחלתי להשיל מעליי את השכבות ולגלות מי אני באמת.
הצבע והאמנות, שתמיד היו חלק ממני, כיוונו אותי למצוא את הביטוי והיעוד שלי.
צילום: שחר תמיר
לאחר החזרה לקיבוץ, אחרי כמה ניסיונות עבודה כושלים ועדיין בלי הרבה ביטחון עצמי, הבנתי ששבע שנים של עבודה קשה בנגרייה בשרון, שם למדתי לצבוע ולחדש רהיטים, לא היו לחינם וזה בעצם מה שאני עושה הכי טוב.
התמיכה האדירה של עידן שלי ושל המשפחה עזרו לי מול הספקות והפחדים, והחלטתי לפתוח עסק.
שכרתי בית אבן קטן שהיה בעברו הפעוטון הראשון של הקיבוץ, מוזנח ורעוע. שיפצנו אותו באהבה, והלקוחות התחילו להגיע מהקיבוץ והסביבה.
ושוב הספק – רגע, למה בעצם הם באים אלי? מה כבר יש לי להציע? החששות עלו וחזרו שוב, ובכל זאת –
המשכתי.
התחלתי לרפד כיסאות, נחשפתי לעולם הבדים ומשם היצירה כבר זרמה. העבודה על הרהיטים חיברה אותי לעצמי, לאמנית שבי.
השפה האמנותית שלי התגבשה מעצמה, מתוך המשיכה התמידית לצבעים העזים ולבדים הפרחוניים המשוגעים. הכל הגיע מבפנים, מתוך התשוקה והרצון לחוות ולראות חיים שמחים, קלילים וכיפיים.
התאהבתי ברהיטים הישנים, באופי ובסיפור שהם מביאים איתם, ומעל הכל – בקסם של היצירה המתהווה, ברגע הזה בו נוצר החיבור ביני לבין הרהיט הישן והעייף, וההתרגשות לדמיין אותו ברבור יפה תואר.
צילום: שחר תמיר
עם השנים העסק גדל, ועמו החלומות. המקום התחיל להרגיש קטן וחיפשתי לי את הארמון המלכותי שיתאים ליצירתי. לאחר חיפוש ארוך, איתרתי מבנה גדול ורחב בקיבוץ, שהיה עוד יותר מוזנח ורעוע מהקודם. דמיינתי, עיצבתי ושיפצנו והנה עוד קסם קרה – החלל המוזנח הפך לארמון יפה ומפואר כפי שחלמתי.
אבא שלי, שפרש מעבודתו לפנסיה, עובד איתי בסטודיו. הוא אחראי על הנגרות והכנת הרהיטים לצבע. למדנו לעבוד וליהנות יחד ואני מרגישה זכות גדולה.
אחותי לימור ציירה לי על הקיר טווס מלכותי, הכלים הצבעוניים של אחותי טלי, וכמובן התכשיטים הנפלאים של אמא מוצגים אצלי למכירה, לצד שפע מסחרר של רהיטים שחידשתי, פרטי טקסטיל שאני מייצרת ופריטי עיצוב מיוחדים של אמנים נוספים, אותם אני בוחרת בקפידה בהתאם לרוח המקום.
צילום: שחר תמיר
לצד הגלריה המיוחדת שיצרתי, חלקו השני של הסטודיו הינו חלל עבודה, בו אני מעבירה קורסים וסדנאות בחידוש רהיטים. הסדנאות נערכות ברצף והלקוחות זורמות מכל הארץ ויוצרות יחד בהתלהבות וצבע.
צילום: אלבום פרטי
אני משתדלת שהרהיטים שלי יעוררו השראה באנשים לצאת מאזור הנוחות, מהאפור והשמנת, ולהכניס את הצבע לבית שלהם.
בעבודות שנעשות בהזמנה מיוחדת, אני משתפת את הלקוחות ביצירה, הם בוחרים ואני מתאימה (לפעמים השיח כולו מתבצע בוואטסאפ). הכל בסבלנות ובנועם, אני זוכה בלקוחות מקסימים מכל הארץ.
רכישת הרהיט המחודש והשותפות בעיצוב מעוררת השראה בלקוחות שלי ליצור בעצמן ומכאן עלה הרעיון לסדנאות והקורסים שאני מעבירה. אני כל כך נהנית להעניק מהידע שלי ולהניע אחרים ליצירה ולחיבור עם הצבע.
צילום: שחר תמיר
באמנות שלי, אני בוחרת באומץ, בודקת קצוות ונאמנה לדרכי הפנימית. אני זוכרת תמיד להעז, לקחת בקלות ובהרבה הומור. דרך היצירה שלי מאוד אינטואיטיבית, מחול של יצירה. המשחק עם הבדים והשילוב של רקמות, הדפסים, ציור ואפילו שילוב תכשיטים, הופכים כל רהיט ליחיד במינו, הכוכב של הבית.
כל רהיט כזה כאילו אומר "תראו אותי, אני פה!"
והנה הילדה הקטנה שרצתה שיראו אותה, גדלה.
אני מזמינה אתכם באהבה להתחבר לצבע ולהכניס שמחה ואור לבית ולנשמה.
מוזמנים אל דף הפייסבוק שלי, להתמלא השראה וחשק https://www.facebook.com/sherimoncheri/
אינסטגרם: https://www.instagram.com/sheritito/
בקרוב אגדל עוד קצת ואשיק אתר עם חנות אונליין.
בינתיים אני מחכימה בשמחה בקורס המדהים של #דיגיטליות_בעסקים_לאומי, בו אני לומדת להכיר את עצמי לעומק, תוך כתיבת הבלוג החדש שלי.
