מעולם לא הייתי מתוכננת כמו כוהנת הפרמקאלצ'ר שלי , טליה שניידר , שהדגישה ואמרה שוב ושוב : ״אם אתם לא מתכוננים ליישם את ״התורה״ הלכה למעשה אין צורך שתבזבזו את הזמן אצלי״ . ״תגדירי זמן״ , אמרתי.
שיעור ראשון : הקומפוסט מקבל הכל
בוקר שבת מתחיל אצלי ביום ראשון אני קוראת לאלברט מהגז להשאיר אצלי שני בלונים . הוא שוב פעם ירים גבה ולא יבין איך זה יכול להיות שכל כך מהר רק לפני חודש החלפתי ? אני לא אספר לו כמובן איך שניסיתי ללכת הפעם על מרק אפונה יבשה . שעברה 3 שעות על הגז ועוד שעתיים על הגחלים ועוד קצת על אש קטנה עד שנשרפה והובלה בהדרת כבוד אל הקומפוסט. מסקנה : לשוטט מדי פעם בסלונה אוכל.
שיעור שני : איך זה שאצלי בגינה פרי הארטישוק צומח אך ורק באפריל ובשוק כבר בתחילת השנה?
ביום שני זה יום השוק . אני ויהושוע מתווכחים כמה יקר הארטישוק. הערמונים השנה לא עוברים את מבחן השיניים שלי (או ההפך ) . הדודה המרוקאית מהבלוק ממול נעצרת באמצע הליקוט, שולפת את הסכין הגדולה שנעוצה על הדלעת ומקלפת לי ערמון טורבו : ״האק- תטעמי״ . 
שיעור שלישי: מתי הזמן לזרוע ? (רמז:תמיד)
ביום השלישי אני מתעוררת מפורקת מעומס העבודה של תחילת השבוע ועל כל היתר שבהמתנה . רואה החשבון מגלה לי שיש דבר כזה ״מס הכנסה שלילי ״ – שפירושו – בקרוב אכסה את המינוס. דקה לפני תחילת סבב הטלפונים למס הכנסה אני עוברת בגינה להרגיש שאני חיה ולבדוק מה שרד את הקור העז עד כה מה לא. הCalendula מפתיעה בבוהק הכתום שלה פונקט בדיוק בתאריך הנכון ומממשת את הקרמה הלטינית שהעניקה לו את שמו בביטוי : "kalendaee" שמשמעותו היום הראשון בחודש על שום פריחתו ברוב חודשי השנה או בשל הדיוק המופתי שלו מול הדרת הטבע -לסגור ולפתוח את הקרקפת בהתאם לשעות היום. לאזוב קצת קשה . אבל הוא לא יתחמק מהיעוד האמיתי שלו -בעיני הילדים : להפוך לתערובת זעתר על הטוסט בבוקר שבת.
שיעור רביעי: הדובה הגדולה הלכה לישון
ברגע של הארה בזמן הנקיונות אני מחליטה לשמור את שאריות העיתון של יום שישי לערמת העצים שייכנסו לאח. בין לבין מסיימת הכנות לשתי תערוכות שאני מעורבת בהן ושסחטו ממני את השעות הקטנות של לילות נטולי כוכבים . בודקת בוואצאפ אם נשארו לי עוד חברים. עושה ספירת מלאי לקטניות. מחפשת מתכון ברשת להסרת חלודה מסיר הפוייקה לחם שמונח ב ליד הכיור עוד מהסתיו ( לקרצף עם ברזלית לימון , חומץ,סודה לשתיה . לשמן היטב ושוב מהתחלה. ) מוותרת על לחם קומורובסקי ומתקשרת לאמא לקבל את המתכון הפשוט ה-לא -סודי שעובר בתוניס מדור לדור. 
שיעור חמישי : המדבר היום קר ויבש הבוקר נלקט בחנות התבלינים (או בגינה של השכנים ) צמחים לחליטה
6 מעלות בחוץ . הבנים מלקטים חולצות טי שירט לבית הספר . אמא צורחת שקר בחוץ הם אומרים שהתה מחמם. הבוקר זה יהיה פלח לימון על קליפתו , רוזמרין, ג'ינג'ר , ורדים ואזוב .אני מכינה את הערכה למסיבת התה -של -אליסה הבאה אשר מקור ההשראה שלה היה בביקור חטוף אצל צביה המכונה 'סבתא של שמעון' , שהכינה לקראת בואי תה מחוזק בתוך כלי הפורצלאן בני מאה שנה שהביאה כל הדרך מלננינגרד. את הסיפור שלה אשמור ליום אחר.
שיעור שישי – ההתלבטות הקבועה של סוף השבוע- לצאת לקפה עם חברים שעוד נשארו לי ולא הספקתי לסנן לטובת דוחות מע״מ או לשים על האש את מה שיהפוך לארוחת ערב שבת.
בסוף בחרתי במדבר.בנחלים שטרם התמלאו. חשבתי על ארוחת שבת ותכלית מעשי בחיים. נרטבתי מהגשם . המדבר לא נותן תשובות במיידי. אבל ״יש לנו סבלנות״ – נזכרתי בכל המורות הפולניות שהיו לי, שמשום מה תמיד נהגו לדבר בגוף ראשון ברבים.
לקראת החשכה תנור העצים מגשים את היעוד שלו להיות לנו מדורה בתוך הבית . אל תוך האש התגלגלו כבר תפוחי אדמה ובטטה ( בטטה במדורה זה סטארט אפ .רישמו לפניכם . ) בחוץ הגשם ב 8 מעלות מכין לנו שטפונות למחר . בתנור התפוצצ לו בזה הרגע ערמון ששכחתי לבקע . ״ לא נורא העוזרת תנקה״ . בתוך סיר קטן מלא במים שיושב על האח צף לו שמן אתרי ברגמוט , שתפקידו לשמח אותנו ולהשרות אוירה של פרדס קטן במדבר . היום פגשתי בלובי של המלון שתי נשים יפות שמחליפות שביעון . ואיך שהיקום מסדר לנו תמיד כפה קטנה על הדרך בשביל להקפיץ אותנו לשביעון הבא . על הגז מרק עדשים עם כמון לימון שום ובצל מזכיר לי שאם עוד רגע אני לא מתרוממת נסיים את הערב בסטארטאפ גחלים .
