עוד לא התחיל היום ו….איזה עצבים !!

צריך להתחיל יום ממחלקת בסדר – למי יש כח אחרי טיפול  ליום נוירוטי. אבל כבר אחרי שעתיים…אני יכולה להכריז על יום טפשת ועצבים…
1. מי האידיוט שמתקשר ב 08:00 ומחכה שאני אהייה סימפטית ואענה בסימפטיה בוקר טוב ?
2. זותי מהבנק ששואלת פעם שנייה באותו שבוע "מה שלומי"  וחושבת ששלומי השתפר ולא יודעת ששלומי זה רק מקום בגליל המערבי.
3. כשאני מגלה ב09:00 שהפכתי לדיסלקית בגלל טיפול? (מזל שאפשר להאשים)
4. כשפתחתי את המקרר לקחת חלב לקפה וגיליתי שיש שם בשר טחון, יש לי רעיון מה לעשות – ואין לי כח. איזה עצבים !! הייתה לי מוטיבציה – אבל היא נעלמה…
5. אתמול בערב – רוצים לבוא לבקר . מי צריך אתכם? לא רוצה אבל לא נעים לי…
6. נשברו לך האצבעות – למה לא צילצלת לשאול מה עניינים? אח"כ אתה מתבכיין שאני מקטרת …
7. שונאת את העולם ואחותו – בית הקפה למטה, לא תעלו לי איזה קפה קריר עם מי וורדים שלא אתאמץ?
8. צריך לתקן את השעון – למה זה קורה כל פעם שאני שוכחת ומתקלחת עם השעון במים?
9. אני צריכה לקנות חזייה – מה יש? אי אפשר להביא לי למדוד בביית? כנ"ל משקפיים? כנ" בכלל…
10.הטלפון מצלצל – תמיד הקו השני , זוחלת מהמיטה ושומעת סקר מוקלט – כוס של כוס עומאק.
11. הפעלתי מכונת-כביסה עם בגדים ומגבות ובאמצע גיליתי ששכחתי לדחוף גם את המצעים.
12. האייפון שכב כמעט אינטימי לידי ושכחתי להטעין אותו.
13. סגרתי את המזגן כי החדר כבר היה כמעט קפוא – שלוש דקות אחרי זה החדר חם, מגעיל, השלט על המדף ממול וצריך לקום להפעיל אותו שוב
14. נכנסתי להשתין ושוב גיליתי שבדיוק נגמר נייר טואלט. למה באמצע ההשתנה, למה?
15. מנסה נואשות לפתור סודוקו ברמת קל ומגלה שאפילו את זה אני לא מצליחה – מזל שאפשר להאשים הכל (או כמעט הכל..) ב-כימובריין… מזל שיש דבר כזה ->האחות בטיפולי כימו' מנחמת אותי ש…כן, יש תופעה כזו. תתרגלי את המוח – מה, היא עוד למדה שהוא בשלבי קריסה ? מפגרת !! אבל נחמדה מאד…
אחד אקסטרה מייל לחיוך : תודה לתמי גורן שמזמינה אותי כל-בוקר לשחרר אגרסיות !!