בוקר טוב,
כבר הרבה זמן שלא קראתי ספר .אני עצמי עסוקה בעבודה, עם המשפחה, עם הורי המבוגרים.
איכשהו השם של הספר והתמונה על הכריכה משכו אותי לקוראו.
ספר לא עבה בכלל רק 74 עמודים . נתתי צ'אנס ואכן כל כך התענגתי על הקריאה. שלא תבינו לא נכון. זו לא נופת צופים, אלו החיים, סיפור על החיים של אישה. מרקם שלם של חיים וסובבים אותה. משפחה. הורים, אחות, אח פגוע נפש, ילדות בירושלים, זכרונות, נוסטלגיה, חיי צניעות של פעם על כל המשתמע.
עבורי זה היה מסע אחורה בזמן. אותם עצים, אותם ריחות, שכונה של פעם, משחק של ילדים, חיי משפחה.
אצל גיבורת הסיפור נתקלנו בהרבה זכרונות של הוריה מהשואה, מהקשיים, מאובדן בני משפחה.
הוריה שניהם עבדו קשה, מי בבית ומי פירנס בחוץ.
אביה היה מסוגר מאוד ,היה לו קשה להיפתח מול ילדיו ובכלל. לשתף וגם לחייך ולהנות היה לו מאוד קשה. מתוקף היותו מפרנס העובד קשה למחיתו ,להביא את "הלחם" לבני ביתו.
למזלה הייתה את השבת. כששבת הגיעה היא כל כך שמחה. התענגה מכל רגע שאביה בילה איתם. הלכו לטייל באיזור מגוריהם.
והכל כתוב כל כך יפה וצובט בלב ממש.
השנים עברו ואביה חלה במחלה קשה, כל הקשים, העצב, הכאב, אחיה פגוע נפש ויש את כל ההתמודדות עם הכל, ויש לה חוזקות ורגש כל כך עמוק למשפחה.
תוך כדי שהיא עצמה כבר סבתא לנכדים.
ואמא שלה גם לאט לאט מאבדת מכושר החיים וגם היא נכנסת לבית הורים מוגן.
החיים לא פשוטים והיא ואחותה צריכות להתמודד עם הבית שהיה ,לסגור דברים, לזרוק, להעביר, לסתום את הגולל על הכל. זה לא פשוט. עם כל הרגישות שבדבר.
כל הסיפור מתרחש לאורך 3 עשורים בשכונת רחביה היפה בירושלים. ועוד לפני מזמן השואה מבליחים סיפורים ורגעים. כאב עמוק.
הכל ביחד זהו סיפור משפחתי נוגע ללב של כולנו הקוראים. אפשר להזדהות ובקלות.
תודה רבה על ספר מצוין. אהבתי. ממליצה!!
