עברתי ברחוב ליד זקנה עצובה שהושיטה ידה לכיווני וביקשה לעזור לה בכמה שקלים. ראיתי את העייפות בעיניה. לעמוד כך על הרגליים ברחוב באמצע הקיץ הישראלי בגילה זה לא אידאלי.
הוצאתי מהארנק שטר של 50 שקלים.
איפה את גרה?- שאלתי.
היא עשתה תנועת ראש לא ברורה.
איך את מגיעה מפה הביתה?- המשכתי להתעניין.
יש לי אוטובוס מפה. אבל אוטובוס יקר, אני ללכת ברגל אחר כך.
הושטתי לה מטבע של 10 שקלים.
בבקשה תעלי על אוטובוס וסעי הביתה. בואי, אלווה אותך לתחנה ואחכה איתך לאוטובוס.
היא לקחה את הכסף בתנועה חטופה והחלה לזוז בחוסר שקט.
את צריכה את העזרה שלי, גברת?- שאלתי.
כבר עזרת לי- היא השיבה. – לכי.