סוף החורף – תחילת האביב, הם עונתה היפה של האפונה. בשווקים מצויים סוגי אפונים שונים, ואני מלקטת לי כמה וכמה מהם, בעיקר את אלה שאוכלים עם התרמיל, כמו אפונה סינית או אפונת שלג.
מודה באשמה: בכל מה שקשור לסוגים שצריך לקלף ולחלץ מהתרמילים – אני מעדיפה את הזן הקפוא. כשזמני קצר (ומי מאתנו לא מכירה את זה) – יש כאן קיצור דרך מעולה. ההקפאה נעשית כשהאפונה טריה מאוד והערכים התזונתיים אינם נפגעים כלל.
ואם כבר מדברים על ערכים תזונתיים, מסתבר שהאפונה היא תותחית לא קטנה. לא סתם מכנים אותה כדור הכח או כדור הברזל. היא עשירה מאוד בחלבון וערכים תזונתיים ודלה מאוד בשומן (מעט השומן שבה הוא מסוג אומגה 3 המומלץ). שילוב זה מסייע לשמירה על רמות תקינות של סוכר בדם ומניעת סוכרת. האפונה מכילה כמות גדולה של נוגד חימצון אנטי דלקתי מסוג פוליפנול, המסייע במניעת סרטן המעי הגס. לנוגד החימצון הזה בשילוב עם שומן אומגה 3 המצוי באפונה יש תפקיד חשוב גם במניעת מחלות לב. ועוד, ועוד…
ואם לא די בכל אלה – האפונה גם טעימה להפליא. בעיקר כשהיא טריה (אני לא ממליצה על הגרסה המשומרת, ממש לא…)
בדרך הביתה אני מנהלת דו שיח שקט עם האפונה – את מי לשדך לה, במה לפנק אותה, ואיך נקשט אותה שגם תיראה במיטבה. וכך מתגבש לו מתכון לסלט של בורגול ואפונים בלימון ונענע, שיכול לשמש אפילו כארוחה בפני עצמה.
המתכון המלא נמצא כאן
