כבר בהתחלה ולפני שאספר על המחזה אני אומרת לכו לצפות בהצגה הנפלאה הזו. הצגה שבה השפה המחורזת היא השחקנית הראשית והשחקנים המלהטטים בה ובתוכה עושים עבודה כה מרשימה שהשאירה אותי ואת כל הקהל על רגליהם מוחאים כפיים בהתלהבות והערכה.
המחזה סיראנו דה ברז'ראק נכתב בשנת 1897 ע"י אדמון רוסטאן ומבוסס על חייו. הוא הקנה למחברו הכרה עולמית. אדמון מספר על לוחם אציל שהוא גם משורר המאוהב באחייניתו, אך מכיוון שחוטם ארוך מעוות את פרצופו הוא חושש להתוודות על אהבתו.
דמות נוספת במחזה היא של כריסטיאן שגם הוא מאוהב באחיינית רוקסן. הוא יפה תואר אך עילג ולא יודע איך לכבוש את ליבה של רוקסן. סיראנו עוזר לכריסטיאן כותב את מכתביו במקומו וכך רוקסן מתאהבת בו. כריסטיאן לא יודע שסיראנו מאוהב אף הוא ברוקסן ובשירים שהוא כותב עבורו הוא בעצם מביע את מה שהיה רוצה לומר לאהובתו אך לא מעז.
לקראת סוף המחזה מבין כריסטיאן שרוקסן התאהבה בו בגלל מכתבי האהבה המופלאים שכתב סיראנו והוא מתחנן לפני סיראנו שיתוודה לפני רוקסן על אהבתו, אך לפני שהדבר יוצא לפועל , כריסטיאן נהרג, רוקסן פורשת למנזר וסיראנו מחליט לשתוק.
המחזה זכה לגרסאות רבות ברחבי העולם. הפך לסרט קולנוע שזכה באוסקר. ב-1990 הופקה גירסה צרפתית בכיכובו של ז'ראר דפארדייה.
הקאמרי החליטו לעמוד באתגר, הפקידו את דורי פרנס על התרגום. את גלעד קמחי על הבימוי ואת איתי טיראן להיות סיראנו. הם עמדו באתגר ועוד איך עמדו בו. דורי פרנס שהיה צריך לשמור על משקל וחרוז ולאפשר שיחה שתהיה מובנת למאזין, תוך שהוא מלהטט במילים. גלעד קמחי שיצר הצגה מלאת תנועה, יופי וחן. לבסוף, איתי טיראן המופלא שיורה מפיו מילים תוך כדי משחק כובש לב. הוא מצליח לגבש דמות מכוערת, מרהיבה, בעלת אומץ ושאר רוח, אמינה ואהובה. הוא כל כך קל תנועה, רגיש ומלא בהבעה.
גם שאר השחקנים מצוינים וניכר הקשר ביניהם והיכולת המשותפת. אהבתי את יואב לוי כרוזן דה גיש ואת דודו ניב כראגנו. בעצם, אהבתי את כולם.
התרשמתי גם מהתפאורה והתלבושות שתרמו לא מעט לניתוק מההווה והחזרה לעבר. שהשכיחו את היומיום.
יצאתי מההצגה מלאת התפעלות. זו אחת מההצגות הכי משובחות שצפיתי בהן.
.
.