סיפור זמני/ רות ל' אוזקי
"הנחות וציפיות יכולות לחסל כל מערכת יחסים, אז בואי נשמור מהן מרחק, טוב?"
כותבת נאו בת ה – 16 בדפים הראשונים של הספר הקסום הזה, ואני חושבת לעצמי שאם בגיל 16 הייתי יודעת להגיד, אפילו לא להבין, רק לשנן את המשפט החכם הזה לומר אותו לעצמי שוב ושוב ושוב, הייתי חוסכת לעצמי כאב רב.
"סיפור זמני" הוא מסוג הספרים שכשמתחילים להגיע לסופו מאטים את הקריאה פשוט כי אין שום רצון שהספר יסתיים. הקריאה בו מבטיחה זמן של עונג צרוף, וקיימת סתירה בין הרצון לדעת מה קורה לבין המשאלה העזה שהספר לא יסתיים לעולם.
נאו ורות הן שתי הגיבורות העיקריות אם כי לא היחידות של הספר. נאו היא נערה מתבגרת בת 16 ילדותה עברה עליה בסאניוויל קליפורניה, העיר שוכנת במרכז עמק הסיליקון. אביה הוא מתכנת גאון שציידי ראשים עמלו קשות על מנת לפתות אותו לעבור לארה"ב.
עוברת עליה ילדות זהובה. באמריקה העשירה.
אולם החיים הטובים מסתיימים כשהבועה מתנפצת ואביה מפוטר.
החזרה ליפן קשה מאוד, ודרך סיפורה של נאו אנו מתוודעים לצדדים האכזרים והאלימים יותר של החברה היפנית. לא קל להיות הנערה הדחויה זאת שמתעללים בה, וההתעללויות הן קשות ואכזריות. הוריה לא מספקים שום הגנה, אביה נמצא במצב תמידי של בין חיים למוות, יחד עם איבוד המעמד והכסף הוא איבד את הרצון לחיות.
דמות אחת משמשת כמלאך השומר של נאו וזו הסבתא רבא שלה ג'יקו, נזירה בודהיסטית ופמניסטית. .ג'יקו אינה רק המלאך השומר של נאו, היא אף משמשת תשובת נגד לכל האכזריות שמתגלה לנו במהלך הקריאה.
אינני מעורה בהיסטוריה של יפן מסתבר שאף בהווה שלה ידיעותיי דלות, אין ספק שאחרי הקריאה בספר הזה, דעתי על יפן השתנתה ולא לטובה.
רות היא הגיבורה הנוספת, היא נמצאת מעברו השני של האוקיינוס, היא סופרת אשר ויתרה על נו-יורק ועברה לגור בקצה העולם, למען האהבה היא עשתה זאת.
היא נמצאת בתקופת שפל הספר שעליו היא עובדת אינו מתקדם היא אינה מצליחה לסיים אותו, היא אינה מרוצה ממנו, רות "תקועה" היא תקועה בכתיבה היא תקועה בישוב הנידח שבו היא חיה. רגשותיה כלפי אוליבר בן הזוג שלה לא ברורים לה. היא יודעת שהיא אוהבת אותו מאוד, אולם יחד עם זאת נדמה לה שהיא הגיעה לקצה, ששוב אין לה יכולת להכיל אותו יותר, אוליבר זקוק להרבה מאוד יכולות הכלה.
באמצעות קריאתה של רות ביומן אנו מתוודעים לבן זוגה אוליבר. שאינו איש רגיל הוא אינו אדם נורמטיבי, הוא שונה, הוא חכם הוא חי את חייו לפי עקרונותיו. הוא טוב לב. והוא אומן והוא אוהב את רות מאוד. גם רות אוהבת אותו, אולם שאנשים חיים כל כך הרבה זמן יחד, צריך הרב יותר מאהבה צריך חברות ואמפטיה וקבלה.
היומן של נאו הוא חבל הצלה עבורה. לא בקלות היא מתמסרת לדפים הכתובים שהאוקיינוס העניק לה, לא קל לנו לקבל מתנות, הקושי כל כך גדול עד שהיומן המופלא הזה מואשם לפרק זמן בהבאת הזיהום הרדיואקטיבי לאי השקט.
אסון הצונאמי והתכת הכורים שנגרמו מהצונאמי הם נושאים משמעותיים בספר הזה. סרטים על הצונאמי הקטלני כבר יצאו לאקרנים, הייתה זו שאלה של זמן עד שגם הספרות תתעסק בזה.
אין ספק שמלחמות ואסונות טבע הם נושאים שמביאים אחריהם גלים של יצירות.
אולם העיסוק בנושא הזה אינו מוריד מערכו של הספר הנהדר הזה.
הספר הזה יותר מאשר על אסונות ועל משברים כלכליים ועל אכזריות של בני נוער ואכזריות של אומות – התיאורים של חייל הקמיקזה בצבא היפני, היכו אותי תדהמה, ואף דיכאו אותי. ולמרות ואולי בגלל התיאורים הקשים יותר מהכול הוא ספר על אהבת אמת, ועל חמלה ועל אמונה. כי כמו תמיד היכן שאנו מוצאים רוע קשה ואכזר אנו נמצא הרבה פעמים חמלה וגבורה והקרבה.
אילו מסתבר התגובות היחידות שעובדות מול כל הרשע הזה.
"סיפור זמני" סיפור יפיפה ומענג – רוצו לקרוא
