סיור בבנימין עם בלוגריות מסלונה

מתברר כי במרחק קצר מתל אביב ואזור המרכז, נמצא חבל ארץ יפה שאינו מוכר לרוב תושבי ישראל -ארץ בנימין.

בגלל חששם מהמצב הביטחוני, ישראלים רבים מוותרים על הגעה לאזור, וחבל, כי למי שלא חושש ממתינים נופים מרהיבים של ארץ בראשית, אתרים היסטוריים, כרמים, המון ירוק בעיניים, מסעדות גורמה, בתי בד, יקבים, צימרים וכמובן אנשים מיוחדים, שיהפכו טיול בחבל בנימין לבלתי נשכח.

אני רוצה לתת לכם טעימה קטנה, ממש על קצה המזלג, מסיור שערכתי בבנימין עם בלוגריות נוספות מאתר סלונה.

התחלנו בצומת שילת, שם פגשנו את ה"מתנחלות ברשת", ארבע מתוך חמש בנות תושבות יהודה ושומרון, המנהלות בלוג בו הן מספרות על חייהן כ"מתנחלות" : תמר אסרף, מאירה דולב, רחלי סבג ומירי מעוז. הכותבת החמישית בבלוג, הילה לוקסנבורג, לא יכלה להגיע.

התחנה הראשונה בסיור היתה האולפנה לבנות בסיכון בישוב דולב. בדרך לאולפנה עברנו בנופים פסטורליים וירוקים, וחלפנו על פני ישובים, שאם היינו חיים באזור קצת יותר שפוי, יכלו להפוך מזמן לאטרקציות תיירותיות. באופן אישי הפתיעה אותי העובדה שרק חלק קטן מהאזור מיושב ורובו גבעות ורכסים הרריים ריקים מאדם.

האולפנה לנערות בסיכון בדולב-"המציל נפש אחת"

העבודה שנעשית באולפנה היא לא פחות מעבודת קודש והצלת נפשות. באולפנה, שהוקמה לפני 26 שנה, לומדות 120 נערות בסיכון, עם סיפור חיים אישי ונפשי מורכב מאד, שנפלטו ממערכת החינוך ומהבית, ושהקהילה התייאשה מלסייע להן. הנערות מגיעות עם עבר של דיכאונות וחרדה, ניסונות אובדניים וחלקן אחרי אשפוז פסיכאטרי, והאולפנה היא קרש הצלה אחרון עבורן לפני הדרדרות לתהום.

אילן ביטון, המנהל, והצוות הנהדר שלו מאמינים ומוכיחים, שבאמצעות מעטפת של מחילה, תמיכה וטיפול נכון אפשר להוציא את הבנות ממעגל המצוקה.

כל הקהילה בדולב מעורבת בפרויקט וכל משפחה בישוב מאמצת את אחת מהנערות באולפנה, שלחלקן אין כל קשר עם משפחתן הביולוגית, כך שהמשפחה המאמצת היא המשפחה היחידה שהיא מכירה.

ההצלחה בשיקום הנערות מעוררת השתאות: 50% מבנות מסיימות את האולפנה עם בגרות, 95% מהבוגרות מתגייסות לצה"ל או לשירות לאומי, הלוואי עלינו שיעורי גיוס כאלו בכלל האוכלוסיה…

מה עושים פה?

אחת המטרות הינה להעניק לנערות כישורי חיים נורמטיביים, שיסייעו להן להשתלב בחברה בהמשך הדרך. כך לדוגמא, הוקמה במקום קונדיטוריה, אותה מפעילות בנות שעברו הכשרה מקצועית והן מכינות עוגות ועוגיות. בנוסף, עובדות הבנות במטבח, עוזרות בהכנת אירועי קייטרינג, בבישול, בעיצוב ובמלצרות.

הבנות מתחלקות לקבוצות העובדות בנפחות, ספרות וקוסמטיקה ורוכשות מקצוע ומיומנות לעתיד.

בקרנו בנפחיה והתרשמנו מתערוכת עבודות של 18 תלמידות

הנערות גם תורמות בעצמן לקהילה בהתנדבות בבתי אבות ובתי חולים.

המשכנו אל מאחז חורש ירון (בין טלמון לנריה) לבית הקפה בד בבד, הסמוך לבית בד משפחתי קטן של חזקי בצלאל ואשתו יהודית.

בבית הקפה, הצופה אל נוף מרהיב של הרי שומרון ופועל בעיקר בימי שישי, עד שעתיים לפני כניסת השבת, ובשאר השבוע לקבוצות בתאום מראש, ניתן להנות ממגוון מאכלים על טהרת שמן הזית, סלטים, מאפים ביתיים ועוד.

בבית הבד הסמוך, הפעיל בעונת המסיק (סוף סתיו-תחילת חורף), ניתן לרכוש שמן זית איכותי

בד-בבד, בית בד ובית קפה, חורשה

בסמוך לבית הקפה נמצא סימון לסינגל אופנים: שביל אופניים צר סביב הישובים, המיועד לרוכבי אופניים מקצועיים וחובבנים.

תצפית בישוב קידה

עברנו על פני הישוב נריה ועלינו לקצה המזרחי של הרכס לתצפית על בקעת הירדן.

הישוב קידה, אשר צופה אל הרי הגלעד והבקעה, נקרא על שם צמח הקידה המרבה לגדול ולפרוח באזור. הישוב הוקם בי"א בסיוון תשס"ג לאחר פינוי הבסיס השכן, בכוונה ליצור רצף טריטוריאלי בין ההר אל הבקעה, נמצא בגובה 804 מטר וצופה אל הרי הגלעד והבקעה.

מרכז המבקרים בשילה הקדומה

ממשיכים לשילה הקדומה אשר הייתה בירת המדינה היהודית לפני 1500 (עוד לפני ירושלים).

שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון, עוד בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען, לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת לפני 3200 שנה.

בתל ההיסטורי גילו הארכיאולוגים מזבח מתקופת בית שני וממצאים נוספים מתקופות היסטוריות שונות

במרכז המבקרים ניתן לצפות במיצג מולטימדיה על תולדות עם ישראל:

מאחורי פילוג בין השבטים עומד סיפור מעניין: אישה משבט אפרים מתה כתוצאה מאונס אלים ע"י אנשי שבט בנימין. אנשי שבט אפרים פותחים במלחמת אחים, שכתוצאה ממנה שבט בנימין כמעט נכחד וניצל ברגע אחרון. אנשי שבט אפרים נשבעו שלא לתת את בנותיהן לשבט בנימין. כך נולד חג ט"ו באב, שבו בנות שילה לבושות בלבן יצאו לחולל בכרמים והגברים משבט בנימין בחרו להם בנות זוג מבין הנשים שלא נשבעו (כל אשה לוקחת שמלה מאחרת על מנת לא יחליטו על סמך עושרם).

במתחם שילה הקדומה פגשנו את שורי פרוביזור, אורגת ומתמחה במלאכות קדומות.

שורי, תושבת שילה, אשר למדה ארכיאולוגיה, קרמיקה וגרפיקה, מחדשת מלאכות המופיעות בתנ"ך, אך כמעט נעלמו כמו צביעה טבעית של בדים ואריגה, תוך הכרת הצמחים בטבע ועם השראה מהתרבות האינדיאנית.

שורי מעבירה סדנאות צביעה לקבוצות, סדנאות אריגה ועוד.

שורי פרוביזור, 054-5649299

יקב טורא בישוב רחלים

בתחנה האחרונה בסיור, ביקב טורא שבישוב רחלים, נפגשנו עם ורד בן סעדון, אישה מיוחדת עם סיפור חיים מיוחד, והאישה הדתיה היחידה בישראל שמנהלת יקב.

ורד בת ה-37, לשעבר רוזה ואן-קובורדן, נולדה לאם לא יהודיה ולאבא יהודי. הוריה היו סטודנטים בבית ספר לדתות בהולנד, עשו עליה, עברו גיור והיום מתגוררים בכוכב השחר.

סבתה מצד אביה שרדה את השואה ואילו בני משפחתה מצד אמה סייעו לנאצים ופועלים היום לחפות על אותם מעשים.

בסוף כיתה יא' פגשה ורד את ארז, בעלה לעתיד. הם התחתנו מיד עם שחרורו מהשירות הצבאי בצנחנים, כאשר היא באמצע כיתה יב' ועברו להתגורר בישוב ברכה.

לורד וארז חמישה ילדים בני שנתיים עד חמש עשרה, הנושאים שמות הדומים לשמות כרמים.

הסיבה שבחרו לגדל כרמים דווקא בשומרון, מלבד הרצון ליישב את הארץ, נבע מכך שהאזור אופטימלי לגידול ענבים.

היקב, שנפתח בשנת 2003 עם כרם בגודל של 20 דונם, מייצר היום 56 אלף בקבוקי יין בשנה, מענבים הגדלים ב-560 דונם כרם וגם שמן זית כתית מעולה.

טעמנו שלושה סוגי יינות: פינו נואר טורה, יין קליל בציר 2013 בו טעם השזיפים, השרף והליקריץ נשאר בפה. מרלו בציר 2010, יין אדום יבש, ויין קינוח פורטורה, בציר 2011, אותו אהבתי במיוחד.