הכל התחיל לפני 6 שנים כשהבנתי שאוטוטו אולי לא תהיה ברירה ואמצא את עצמי ללא מקום עבודה מסודר.
ניסיתי, באמת שניסיתי להיאחז בעבודה בה הייתי. אהבתי את העבודה אהבתי את האנשים. מה קשור לעזוב עכשיו? אפשר לשלב גם וגם, מאיפה זה בא לי ?מה יהיה ? אמאאאלללל'ה…מה אני עושה עכשיו?
2 אפשריות: האחת לחפש שוב עבודה כשכירה (אבל באיזה תחום?) והשניה להתפתח במקצוע אותו למדתי ובו אני עוסקת כעשור.
החלטתי לנסות את מזלי עם אופציה ב'. אתחיל, מה כבר יכול להיות? מקסימום אצליח.
המשכתי לאפר ובמקביל הלכתי ללמוד עיצוב שיער, אבל זה לא מספיק. עד עכשיו האיפור היה יותר בגדר תחביב. נכון, איפרתי כלות, עבדתי בטלוויזיה תוך כדי, אבל לא באמת התאמצתי. העבודות איכשהו הגיעו. אבל עכשיו, אם לא אעבוד, איך ייכנס כסף?
אמר לי מישהו חכם: כשמגיעות הצעות, קודם כל תגידי כן.
אז התחלתי להגיד כן. כן לכל הזדמנות (כמעט) ותתפלאו, כמעט תמיד זה עובד. ובגדול!
מבטיחה לספר על כל ההזדמנויות האלה בהמשך ואיך הן הפכו לחלק משמעותי ובלתי נפרד ממני ומחיי אבל בינתיים
נעים להכיר, אני עינבר סלע, מאפרת ומסרקת כלות ולאירועים
מאושרת שאני זוכה להיות שותפה ברגעים הכי מרגשים בחיי הלקוחות שלי: הכלות שלי, המלוות שלהן, האחיות, הדודות, הסבתות. אמהות טריות שרק ילדו וחוגגות ברית או בריתה, אמהות "ותיקות" שחוגגות בר/בת מצווה ועוד.
מדובר ביום כל כך רגיש ומרגש עם הרבה אנשים מסביב, בלת"מים של הרגע האחרון ואטרף! כך יוצא שהרבה פעמים מוצאת את עצמי המבוגר האחראי, כדור ההרגעה, אי קטן של שפיות, זו שצריכה להישאר הכי קולית, חייכנית ורגועה גם כשסביבי הכל רועש וגועש.
עכשיו זה רק היא ואני! לא חשוב מה קורה מסביב. מאפרת ומסרקת אותה, משלבת בין הפנטזיה שלה, הרצונות שלה ובין מה שמתאים לתווי הפנים שלה. חשוב לי שהלקוחות שלי ייראו יפות וזוהרות, ייראו מליון דולר אבל גם (ולא פחות חשוב) שירגישו בנוח, לא ירגישו "מחופשות", שיישארו הן.
נרגשת כל כך לראות את החיוך על פניהן בסיומו של תהליך ולשמוע "זה בדיוק מה שדמיינתי".
זה הרגע אותו גם אני דמיינתי, זה הרגע שבו גם אני מחייכת
מאחלת יום מושלם
תבואו לבקר (:
https://www.facebook.com/inbarselamakeup/
https://www.instagram.com/inbarsella_makeuphair/
052-3491233