חברה שלי התקשרה להגיד שבטח אני לא אסכים, אבל פנו אליה מוועדת קליטה, ויש איזה אחד אבא של …קישקה, מצייר משהו,רוצה לתרום מזמנו סדנת קריקטורות לילדים. אני אמנם איומה בשמות, אבל בסדר גודל כזה, ומישהו שגדלתי על האיורים שלו, חוץ מזה שבטח שאני אסכים לתרבות שמערבת את הבן שלי ובכלל, אז חיפשנו חדר פנוי בקיבוץ ואין, הכל תפוס לתערוכות אחרות ובת מצווש פרטיות. פה זה קיבוץ, לא מוצא חן בעיניך,תאכל דשא.
אבל אין מצב שאני מפספסת גיבור ילדות, אז ארגנו פלטות של עץ מונחות על גבי ארגזי פלסטיק מהמפעל ועטפנו אותם יפה.
ואז הגיע איש מקסים,אמן בחסד שדיבר לילדים בגובה העיניים במדוייק ,בסבלנות אין סופית. והתייחס אליהם ברצינות הגדולה ביותר כאילו היו הפגישה החשובה ביותר שלו היום. זאת כאשר מאיתנו הוא המשיך לטיסה לכנס חוצה יבשות של קריקטוריסטים למען השלום,ארגון שהוא בין מייסדיו.
אז מסתבר שגם ילד מדור הZ יכול עדיין להיראות ככה:
וכנראה שזה רק אנחנו שמכניסים הכל לקופסאות קטלוג ומניחים שצריך לדבר מהר ובשפת האינטרנט כדי שהם יבינו.
אני לא יודעת אם מישל קישקה מעביר סדנאות לילדים באופן קבוע , אולי פשוט זכינו בו כי הוא בא לקיבוץ לבלות עם הנכד המקסים שלו, אבל אם מזדמנת לכם האפשרות הזו,אז רוצו מהר
והמחשבות שלי נדדו לכל אותם אנשי מכירות המלאים בעצמם שאני פוגשת לעיתים קרובות מדי ומוכרים לי אוויר בשנקל. ואיך האנשים הגדולים באמת הם אלו שעובדים בשקט,יוצרים בשקט ושומרים על כבוד הדדי בכל שיחה שהם מנהלים מגדול ועד קטן.
בערב התפנקתי בהופעה של דני רובס, גיבור ילדות אמיתי… שפתח את ההופעה בתודה לקהל שיצא מהבית על אף שלל תוכניות הריאליטי המצויינות שמציפות את המסך שלנו. והמשיך בפירוט רב על כל אלבומיו שלא נמכרו בשל שלל המלחמות והאסונות שפקדו כל השקה של כל אחד ואחד מהם. את ההופעה הוא סיים בביצוע ווקאלי יחיד ללא מיקרופון לשיר שיצא מעמקי נשמתו וגרם לקהל לעמוד ולמחוא לו כפיים כאילו היינו בתיאטרון. ושוב נוכחתי שהאמת העירומה מוכרת טוב יותר מכל איש פלסטיק חמקמק שחמוש בנאום מעלית מצוחצח היטב.
———-><———-><———-><———-
רוצים לראות מה אני עושה? בואו לבקר באתר הבית שלי
רוצים לראות אותי לייב? מוזמנים לערוץ היוטיוב שלי
הכי הרבה אני אוהבת לעדכן את האינסטגרם שלי
והמתנות הכי שוות בחנות האטסי שלי
