בנר החמישי אני מרשה לעצמי לסטות מנושאי חנוכה הכללים ולהתמקד בעצמי.
זהו נר החתונה שלנו. והיום אני נשואה 14 שנה!
לכבוד המאורע, הפעילות היומית מוקדשת לאהבה.
אז מה אנחנו אוהבים? איילת-חן בת השבע מאוד, אבל מאוד, אוהבת את "אוליבר והאיים הנודדים" מאת פיליפ ריב. זה הספר שהיא לוקחת לבית הספר לזמן הקריאה החופשית והיא מתמודדת איתו דף אחרי דף.
הספר הוא חגיגה של דמיון ושל חברות. אוליבר והוריו נודדים ברחבי תבל אחרי הרפתקאות, וכשהם סוףסוף חוזרים לביתם ומתיישבים תוך דקה וחצי ההורים שלו נחטפים בידי אי נודד! לאוליבר אין ברירה אלא להיאזר באומץ וללכת להציל אותם. בדרך הוא זוכה לעזרה בלתי צפויה לחלוטין.
קראו עם הילדים את הספר שהם הכי אוהבים. כן, זה שכבר נמאס לכם ממנו לגמרי מרוב הקראות. ואז דברו איתם על חנוכה כחג של הודיה. חג שמוקיר תודה לכד הקטן שנתן שמן שמונה ימים שלמים. חשבו על מה אתם מודים או מה אתם אוהבים וציירו לב גדול, ובו דברים שאוהבים. הילדים יכולים לצייר, לכתוב או להכתיב – בהתאם לגילם.
אני חושבת שמרוב מלחמת יוונים במכבים, אור וחושך, שוכחים קצת (בטח מול הילדים) שזה חג לא של שנאה ומלחמה אלא של אהבה. אהבת עם ומולדת, אהבת משפחת מתיתיהו.
ותמיד טוב להזכיר לילדים שמה שהם אוהבים – שלהם בזכות אמא, או סבא, שיש מי שצריך להוקיר לו תודה. הילדים שלנו גרים בכזה שפע שהכל נראה להם מובן מאליו ותפקידנו כהורים להחדיר בהם מעט הבנה שהרבה מהדברים שיש להם ניתנו בחסד. לא הכל זו זכות מולדת.
אחר כך לכו לשחק איתם במשחק שהם אוהבים, ואל תשכחו להזכיר להם מי קנה להם אותו.
ומה אתכם המבוגרים?
טוב, בחרתי בספר הזה גם בגלל שמו ותוכנו, אבל גם כי אני אוהבת אותו. רק שחייבים פה גילוי נאות – אני גם מאוד אוהבת את בנדודי שכתב את הספר.
אני לא רוצה להכביר מילים כי באמת שאני הכי לא אובייקטיבית. רק אומר לכם שלא תתחרטו אם תקראו אותו. עוד לא שמעתי על אחד שלא אהב.
ויאללה
לכו לאהוב!