ברור לי לגמרי מה הגיל עושה לגופי וכבר התרגלתי שכל ביקור אצל רופא מבשר "תקלה" נוספת, שלרוב צריך ללמוד לחיות איתה.
לפני כחמש שנים קרה לי נס ולחץ הדם הגבוה שלי, שליווה אותי כמעט עשרים שנה, חזר לנורמה. הפסקתי לקחת תרופות. עד היום אני מגדירה את עצמי כנס רפואי.
נסים לא קורים כל יום, והנה זה קרה לי שוב.
אני מרכיבה משקפיים כבר קרוב לעשרים שנה. בהתחלה היו אלה משקפי קריאה שעם הזמן הוחלפו למולטיפוקל. בזמן האחרון אני נוהגת להוריד אותן. אני מרגישה שהן מפריעות לי, שהראייה שלי מעורפלת ונוח לי יותר בלעדיהן.
החלטתי לבדוק, חיכיתי קרוב לשלושה שבועות עד שהתפנה תור אצל הרופא העיניים שלי, שמכיר אותי כבכר הרבה שנים.
בדק פה, בדק שם, כיסה לי עין אחת, אחר כך את השנייה והעמיד אותי מול הלוח למבחן קריאה מרחוק, לבסוף הודיע: "את לא צריכה את המשקפיים". הראייה שלך 6/6 .
חשבתי שהוא מתבדח, אחרי עשרים שנה עם משקפיים אני חוזרת לראייה 6/6?
שמחת הרגע הראשון חלפה מיד עם קבלת הסבר מפורט יותר. הראייה שלי לרחוק, בסדר, את משקפי המולטיפוקל אני אמנם לא צריכה, אבל בגלל צילינדר, אני כן צריכה משקפיים לקריאה.
טוב, זה מפתיע, אבל עם בשורות טובות לא מתווכחים. ובהחלט משפר את איכות החיים שלי.
תודה אלוהים, זה בהחלט משפר את איכות החיים שלי.
דרושות לי עוד כמה הפתעות כאלה ואחזור להיות צעירה, יפה ובריאה כמו בגיל עשרים.
