..
נהר הקרח/ חנה בת שחר
מקור
פרוזה
302 ע'
כנרת, זמורה – מוציאים לאור
..
מילי ובעלה, זוג זקנים על פי עדות מנהל תחנת הרכבל "שני זקנים הגיעו" (ע' 13) מגיעים לנופש בהרי האלפים. הבעל נמצא רוב זמן בתפילה ועם מכרים שפגש ומילי שנמצאת הרבה עם עצמה ובחוסר מעש סוקרת את חייה לאחור.
כבר בתחילה תחבבו את ליפא שהוא איש של עשייה ומרץ וגם אוהב את אשתו ומאוד משתדל לרצותה.
וזה לא קל.
החלק הזה כתוב יפה מאוד ומעניין והשאיר אותי איתם עוקבת ומתעניינת
אחר כך מתגלים סדקים ועוד סדקים.. בעיות נחשפות לאט לאט. מילי מתמודדת איתן בדרכה הביקורתית חסרת החום, והקור ביחסה לבני המשפחה המתקשים בחייהם קצת מעיק עלי.
מסתבר שאת רוב חום ליבה השקיעה מילי באהבת נעורים שלא נענתה בה ומשם כל שהיא עושה נובע מתוך תחושת חובה.
ביתה לא קיבלה ממנה די אהבה ותשומת לב ונישאה לבחור שמתגלה כשתלטן ואלים שהסתבך בחובות וברח לארצות הברית.
מתוך כעס על אמה נטשה הבת עם ילדה הקטן המיוחד את הארץ על מנת להצטרף לבעלה האלים. ומשם כמעט ניתק הקשר המתקיים בעיקר בין הבת לאביה, ליפא.
למעלה מעשרים שנה חלפו ועתה, לאחר החופשה מחליטה מילי לנסות ולתקן את יחסיה עם ביתה והיא מציעה לה לשלוח אליהם את בנה המיוחד שיגור אצלם.
בתיה'לה שמחה למחווה הזאת ונרגשת.
איך תסתדר הסבתא עם הנכד האיטי?
האם ישתקמו היחסים?
אנו נחשפים לסיפור העצוב של בתיה'לה, הבת, ובעלה האלים מול הפאסיביות של הוריהם –מילי וליפא שאינם מתערבים כי הם חוששים לקלקל יותר.
מילי אינה סולחת לעצמה על כך ויחד עם מילי אנו תוהים אם נכון להיות חביב לחתן האלים ולא להתערב.
וכך מתגלגלים הקשיים הלאה ומילי מתמודדת עימם ובאמת מסייעת למרות הקשיים הגדולים. אך הקור בפעולותיה מקפיא.
כאילו קפא בה משהו.
סיפור חריג ושונה אך מעניין. עובדה שקראתי ברצף ולא חיפשתי תירוץ לחדול, גם מפני שהייתי סקרנית לדעת כיצד יסתדר/או לא הכל.
מעורר מחשבות ועצב רב על התנהלות חיינו וחיי ילדנו ותהייה כמה יכולת יש לנו להשפיע או לשנות.
והאם נכון לנסות.
אנושי מאוד ומחדד את הבעייה שבמעגל האלימות.
בהחלט ממליצה לקרוא.
..
זהו הספר האחד-עשר של חנה בת שחר. ספריה זכו בשבחי הביקורת ובאהבת הקהל.
