אני לא אוהבת מרק עגבניות. זה תמיד חמצמץ לי מדי ותמיד חסר לי איזשהו עומק בטעם. הבעיה היא שהם תמיד נראים כל כך מזמינים עם האדום האדום הזה והאורז. אז אני טועמת ותמיד קצת מתאכזבת.
כל זה היה נכון עד אתמול. לא יודעת אם זה ברוח קורס הפסיכולוגיה החיובית שעשיתי, העובדה שלא היו גרונות עוף אצל הקצב או זה שהיתה לי קופסת עגבניות שרי במקרר שאוטוטו עובר זמנה, אבל החלטתי לפצח את חידת מרק העגבניות והעומק החסר.
הפתרון היה די פשוט, וצנח על ראשי כשפתחתי את ארון המזווה כדי להוציא קופסת עגבניות מרוסקות ורסק עגבניות. זאת היתה שקית קטנה של פטריות פורצ'יני מיובשות. מאלה שמשרים כ-20 דקות במים חמים ואז משתמשים בהן. טעמן של הפטריות האלה, למי שלא מכיר, הוא נפלא והן משמשות כמקפיץ תבשילים ידוע. נוספו להן גם בצל, עגבניות מיובשות שהכנתי בעצמי, פטרוזיליה, טימין ופתיתי פלפל שאטה – ויצא מרק/תבשיל נפלא (הסיר היה קצת קטן, אז לא היה לי מקום לשים הרבה מים, אבל אפשר לשחק עם זה.
אה, ועוד משהו: השתמשתי בסקיני פסטה בצורת אורז, ה"אטריות" הנהדרות ומצומצמות הקלוריות. מכיוון שלא באמת צריך לבשל אותן, פשוט זרקתי לסיר בסיום הבישול ונתתי להן להתרגל זה לזה. אם אתם מכינים את המרק הזה עם אורז רגיל, שימו אותו מייד עם הוספת הנוזלים (אם מדובר באורז מלא) או קצת אחר כך (אם מדובר באורז לבן).
קבלו את המתכון המסודר:
המצרכים (מותר ורצוי לאלתר עם הכמויות. זה מרק, לא ניתוח לב פתוח):
שקית פטריות פורצ'יני שהושרתה כ-20 דקות במים חמים, כולל מי ההשרייה
בצל גדול
עגבניות שרי קטנות
עגבניות מיובשות
קופסת עגבניות מרוסקות/קוביות
2 קופסות רסק עגבניות
פטרוזיליה
טימין
פלפל חריף/צ'ילי לפי הטעם
מלח
קצת סוכר אם אתם מרגישים שצריך
ירקות שנשארו במקרר וחייבים לעשות איתם משהו. נגיד בטטה
אופן ההכנה:
טגנו בצל.
הוסיפו לו את העגבניות הטריות (האנינים והחרוצים יכולים לקלף אותן קודם. אני לא זה ולא זה).
הוסיפו את שאר המרכיבים, כולל מי ההשרייה של הפטריות.
הוסיפו מים כרצונכם.
הביאו לרתיחה ואז הנמיכו את האש ובשלו עד שמוכן.
אם אתם משתמשים באורז, הוסיפו אותו לסיר אחרי הרתיחה (אגב, אורז אדום גם יתרום לעומק הטעמים).
אם יש לכם סקיני פסטה, הוסיפו אותה (אחרי שטיפה לפי ההוראות) בסוף אחרי שהמרק מוכן, והשאירו את מכסה הסיר סגור לשתי דקות לפחות.
בתיאבון!