אתה מביא אותי לביתך
ומראני חדריך
אתה לא המלך פה
אבל זו ממלכתך
אתה מראה לי את כל המקומות
של המנוחה והנחלה
משכנם של בני ביתך
פינות העצב והשמחה
ועמל ויזע
וקוצר רוח מעבודה קשה
והנוף היפיפה שנשקף מביתך
בו אתה צופה
ומשתקף באישונך
בשעת זריחה או שקיעה
ובחשכה
אני הולכת אחריך סקרנית
מרחרחת, ממששת
בולשת
מנציחה במבטי
משהה את ידי
על הבדים והקירות
גיבובי חפצים, בגדים בערמות
דופק חי ופועם של משפחה, של נפשות
של מסורות חדשות וישנות
תערובת דעות ורגשות
אני קולטת אותך דרך החדרים
למדה את הקצב שלך בצעדיך המהוססים
והמילים שאינך אומר
והמילים שאתה כן משחרר, בורר
התיאורים שלך טכניים ופשוטים
ומתוכם אני למדה את הנסתרות והעומקים
ביתך
הוא לא מבצרך
מפניך
גם לא מפני
הוא פרוזדור כדי להגיע אליך
לדעת את סודותיך
לבי יוצא אליך