למרות שחלפו למעלה משמונה שנים, אני עדיין זוכרת את המעלית המקרטעת, את המסדרון הצר והמלחיץ שהוביל אל משרדו, המשרד שבו השתנו חיי ואת העיניים הכחולות והאטומות שנעץ בי.
הגעתי אליו דרך המלצה. לא דפי זהב (אז עדיין היה ספר טלפונים) ולא גוגל, אני מאלה שהולכות על בטוח. כבר כאשר התקשרתי לקבוע פגישה, משהו בבטן אותת לי להיזהר, אבל הלחץ והמצוקה הרגשית שליוו אותי באותה התקופה טשטשו את האינסטינקטים שלי.
זאת היתה אחת התקופות המורכבות בחיי. סיימנו הליך של גישור והחלטנו להתגרש. המגשרת שלחה כל אחד מאיתנו להתייעץ עם עו"ד שינסח הסכם גירושין.
הממליצה סיפרה שהוא חרדי. גם עו"ד וגם טוען רבני, אז כיבדתי וויתרתי על גופיית ספגטי ובחום של אוגוסט יצאתי לפגישה לבושה כמו אמא טאליבאן. אם אתם ממהרים עם הגט, הוא יוכל לעזור לכם ולסדר דיון מוקדם, כך אמרה.
שיהיה, הרהרתי ביני לביני. כל הציפורים במכה אחת. אם זה נגמר, אז למה למשוך.
קצת הופתעתי כשהוא זה שקיבל את פניי בפתח המשרד. ציפיתי לדלפק קבלה, פינת המתנה ומזכירה שמנהלת את המשרד ביד רמה.
צילום: יעל אור-לי
אבל לא. למרות שהייתה שעת צהריים היינו במשרד לבד.
אפילו קפה או כוס מים לא הציע. ישר ניגש לעניינים. השאלה הראשונה ששאל היתה בנוגע ליחסי אישות. והאישה התמימה שבי השיבה. והוא ביקש שארד לפרטי פרטים. אז פירטתי. בכל זאת, ישב מולי אדם חרדי, ככל הנראה זה חלק מהעניין ההלכתי כך שיערתי.
ואז הוא שאל היכן אנחנו מתגוררים ובלי להניד עפעף סיפר כי הפילגש שלו מתגוררת בקרבת מקום.
זה היה הרגע שבו הבנתי שאני צריכה לנוס על נפשי. ביקשתי לסיים את השיחה וקמתי אל עבר הדלת אך הוא חסם אותה בגופו ונעל.
לא תוכלי לצאת מכאן עד שלא תראי משהו במחשב אמר. ולי היה ברור שזה הולך להיגמר רע. הצבע אזל מפניי. התחלתי להזיע וחיפשתי חלון לקפוץ ממנו למרות שידעתי שקפיצה מקומה 16 מובילה בהכרח למקום אחד. התנתקתי מהסיטואציה, ולעצמי אמרתי שיעשה מה שהוא רוצה ממילא את עומדת למות (אל תדאגו, בסוף לא קפצתי וגם לא מתתי).
הוא ישב אל מול המחשב ובשיא חוצפתו ביקש להראות לי סרטים פורנוגרפיים. כשהסצנה נסתיימה שחרר אותי לדרכי לא לפני שסינן בשטנה שאם בכל זאת ארצה, יקדם לנו את התור ברבנות.
אז נעים להכיר, אני טלי נחמיה, עו"ד ומגשרת ולא בחרתי במקצוע, המקצוע בחר בי ואני אסירת תודה על כך.
אני מתמחה בדיני משפחה וגירושין ובזכות השיעור שעברתי, המשרד שלי משמש בית חם ומוגן למי שנמצא בתהליך משברי, מורכב וסבוך בחייו. אני אישה של אנשים, קשובה לסיפורים ולסודות הכמוסים שלהם באהבה גדולה והטיפול בלקוחות שלי הוא לא טיפול בתיקים אלא בנשמות כי בתחום שלי מדובר ממש בדיני נפשות.
אני חסידה של יישוב סכסוכים בדרכי שלום מתוך אמונה עמוקה בדיאלוג מכבד וכנה. אבל אם זה לא הולך, אני מתייצבת לצד לקוחותיי ונלחמת ביחד איתם, ביד רמה, להגנה על זכויותיהם.
אני אמא לשלושה נערים מתבגרים שהם הכוח המניע בחיי, שותפים אמיתיים לכל דרך שעשיתי מאז הגיעו לעולמי.
ולמי שתוהה איך נגמר הסיפור, אספר בקצרה כי התלוננתי במשטרה, וחזרתי אל אותו עו"ד כסמויה של המשטרה. כן כן, אני שכמעט מתתי מפחד. מלבדי הוטרדו לפחות עוד 13 נשים שהתלוננו ומסרו עדויות. הוגש כתב אישום נגד עוה"ד והוא ריצה מאסר בפועל ובאמצעות הפיצוי הכספי שקיבלתי שילמתי את השנה הראשונה בפקולטה למשפטים.