לפני כמעט שנתיים הוצאתי לאור ספר. ״הדרקונים של אילאיל. הספר יצא לאור מ״הבטן״ ,ללא תוכנית, ללא בדיקה כמעט של הוצאות לאור, רציתי להוציא. רק אחרי ההוצאה שלו הבנתי שיש צורך לשווק באמת, לפרסם אותו, את עצמי בעצם, ולזה לא הייתי באמת מוכנה.
הוצאת הספר קרתה תוך כדי משבר רגשי עמוק שאפילו לא הייתי מודעת לו לגמרי, כך שהרבה פניות רגשית לא היתה אליו.
החלטתי להניח לעניין של ״מה אני אעשה עם עניין הספר, עם זה שאני רוצה לעבוד במשהו שקשור״ וכו׳ וכו׳ הרבה תהיות ולחץ שהורידו אותי נמוך אף יותר.
נתתי לעצמי חצי שנה של מנוחה לצורך ריפוי. ריפוי הנפש.
לפני פרוץ הקורונה החלטתי ללכת לייעוץ עסקי לצורך פתיחת קליניקה. רצה היקום והתחיל סגר יומיים לפני הפגישה והיא היתה טלפונית.
מפה לשם התחלתי ליווי עסקי בזום.
שאלה אותי היועצת: את רוצה לעשות את זה בקטן או בגדול? כי מזה תיגזר התוכנית העסקית כמובן.
לקח לי שניה, עניתי לה – בגדול!
ביחד עבדנו על אתר אינטרנטי. כזה שיעשה עבור מטפלות ומטפלים מה שהרבה מהם מוצאים אותו מאתגר, השיווק ו פירסום.
כך נולד ״ חמניה- רפואה משלימה לילדים״, כזה המאגד הרבה ידע ויהיו בו המון מטפלות ומטפלים ברפואה משלימה וזו המשלימה אותה- הטיפול הרגשי לסוגיו, דולות ועוד. האתר משתנה תוך כדי תנועה והכל כל כך מרגש ומפחיד וטוב באותה הנשימה.
אני בוחרת הפעם להתמסר לזה, להמציא את עצמי מחדש גם פה!
