אתה שוכב עכשיו בעריסה ולא יודע בכלל עד כמה אתה עטוף חום ואהבה.
ואולי אתה יודע, אולי זה חלק מהסיבה שאתה תינוק כל כך מחייך, רגוע, מאושר ושלו.
אתה הילד הרביעי שלי, הבדיחה אומרת שהרביעי מגדל את עצמו, והבדיחה כל כך טועה.
דווקא עכשיו אני מרגישה שההורות שלי שלמה יותר, מכילה יותר, שאתה מקבל אמא שכבר יודעת מתי הבכי הוא כי אתה רעב ומתי אתה עייף. אמא שיודעת להעניק לך את המקסימום שביכולתה. אם עוד לא הבנת לבד, עד קצה העולם אני אלך בשבילך.
אני כבר לא אמא שמתעוררת בלילות וחוששת שאתה לא מכוסה, כבר למדתי איזה שמיכה תינוק קטן לא יכול להעיף, וכבר הפנמתי שאחייך הגדולים לנצח יהיו לא מכוסים ולא יעזור לכסות אותם שוב.
אבל אני אמא שבלי לחשוב שניה תבטל את כל תוכניותיה ותלך עם כולכם לסיבוב בחוץ, סתם כי יצאה השמש. אני אמא שתעדיף שעה של משחק עם צחוקים על פני בית נקי ומצוחצח, אני אמא שיוצאת לסיבוב קניות וחוזרת רק עם דברים לילדיי.
אתה בטח כבר מתחיל להבין לבד עד כמה אני ואבא מנסים להכיל כל אחד מכם עם השונות שלו, עם הצרכים שלו, כמה עולמות הפכתי כדי שהקשיים של אחיך יטופלו. לפעמים זה פוגם בתחושת הביחד שלי ושלך, בחופשת הלידה הזו שאמורה להיות לטובתך אבל מולאמת גם למען הטיפול באח זה או אחר, אבל אני יודעת שהמסר בין השורות ברור – כמו שאני שם בשבילם אני אהיה שם תמיד גם בשבילך. וזה חשוב יותר מכל.
ראם שלי, יותר מתמיד אני מאמינה לאינסטינקט האמהי, זה שגרם לי לבחור בעבורך לידה קיסרית. לידה שאולי הצילה את חייך, היא מנעה מאיתנו את הסיבוכים הנוראיים שיכל לעשות הקשר שהיה לך בחבל הטבור. אתה עוד קטן מכדי להבין, אבל קשר בחבל הטבור בלידה רגילה פירושו סכנה לחוסר זרימת דם אלייך, פירושו לא פעם פגיעה בלתי הפיכה, לעיתים כזו שטרגדיה בצידה.
נולדת לבית עמוס, מלא קולות ילדים, שלושה אחים גדולים שבטח יעשו הכל לחנך אותך, אבל זה גם מבטיח שתמיד יהיה לך חבר למשחק, הפערים ביניכם קטנים כל כך שאין לי ספק שברגע שתגדל מעט תצטרף בטבעיות לחבורה שהולכת ומתהווה פה מול עיניי, חבורה שובבה במיוחד שתמצא גם לך את הפינה החמה בלב.
ראם, לפעמים אני מרגישה שקיבלת הכל, בית מלא אהבה וצעצועים, אחים-חברים מין המוכן, אנחנו גרים פה בירוק הירוק הזה, עם הדשא שתמיד אפשר לרוץ אליו ולהתגלגל בתוכו, עם השמש רוב ימות השנה, עם חתולה שמתרפקת עלייך בכל פעם שאני מפנה שניה את הראש, לך רק נשאר לגדול עוד ועוד ולהנות מכל זה.
אתה יודע, היו שנים שהיה לי קשה להישאר פה, בקיבוץ. אבל ידעתי שזה המקום המושלם לגדל בו ילדים, ועכשיו, כשיש לי ארבעה, אני קולטת שוב ושוב כמה צדקתי, כמה טוב שאנחנו פה.
תודה לך על שבחרת להגיע אלינו, ככה, בספונטניות מפתיעה, אחרי שנות הטיפולים המייסרים שהביאו לנו את אחייך, אתה המתנה שלי לעצמי, אתה הפיצוי, הצ'ופר שלעולם לא יסתיים.
"כמה טוב שבאת, ביחד זה שלם"
"הבלוגרית משתתפת בפרויקט "ילד שלי אהוב" בשיתוף האגיס, לרגל השקת החיתול החדש Freedom Dry. לעוד מכתבים מרגשים של אימהות לילדים שלהן- לחצו כאן.
מוצר השבוע:
השבוע הגיע אלינו החיתול החדש של האגיס, האגיס פרידום דריי. כשמו כן הוא, סופג נהדר ונשאר יבש.
הוא עבר בכבוד את מבחן הלילה וגם שהות של כמה וכמה שעות על הגוף, בלי שתברח אף טיפה וחשוב יותר – בלי שתהיה אדמומיות כלשהי בעור העדין.
נראה לי שמצאנו סוף סוף חיתול שלא מאכזב. מסתבר שגם אמהות לארבעה עוד יכולות להיות מופתעות לטובה.