מי מפחדת מבצק שמרים?
אני!
ומי מכורה לבצקים ופחממות, כמה שיותר ריקות יותר טוב?
גם אני!
ומי אוהבת חיים קלים?..
שוב, אני!
סורי, אבל עם כל האהבה שלי לבישולים ואפיה, ברגע שזמן ההכנה עולה על 30 דקות- איבדתם אותי.
אז להתעסק בבצקים, שמרים, לישות, תפיחות, המתנות… למי יש כוח? למי יש זמן?!
בא לי פיצה? מה יותר פשוט מלהרים את הטלפון ופשוט להזמין אחת כזו לבית- בלי ללכלך את הידיים, בלי לשטוף כלים, ובלי הסטרס הנפשי של "למה-לעזאזל-הבצק-לא-תופח-כמו-בתמונה?!"
אז נכון, זה אולי יותר מהיר, אבל זה בטח לא יותר בריא.
בואו נודה על האמת- פיצה זה אחד המאכלים הטעימים שקיימים, אחד הדברים שהכי קשה לי לעמוד בפניהם. תנו לי סטייק עסיסי או פיצה במיקרו- נחשו במה אבחר? אני אעדיף להסתכן בשבירת שן מבצק קשה של פיצה אובר-מחוממת, מאשר לנגוס בסטייק מדמם. נשבעת.
ואם כבר פיצה, אם כבר "לחטוא"- עדיף שזה יהיה בשליטה. אני מעדיפה לבחור בעצמי את המרכיבים, לשלוט בכמויות, ולדעת שמה שאני מכניסה לגוף הוא אולי לא בראש רשימת המתכונים של חלי ממן או שומרי משקל- אבל בטח שזה יותר בריא מפיצה קנויה, ספוגה בשמן.
אז הפשלתי שרוולים, ויצאתי לדרך! והאמת? זה ממש פשוט. בחיי. אם אני הצלחתי- אז כל אחד יכול!
הכמויות הן לפיצה אחת:
לבצק:
1 כוס קמח שמרים של אוסם, מנופה (השמרים כבר בתוך הקמח כך שלא צריך להסתבך עם מדידות של שמרים טריים או יבשים).
1 כפית סוכר
1/4 כפית מלח
כף שמן זית
חצי כוס מים
ומה עושים עכשיו? נושמים עמוק ומתחילים:
לשים את כל החומרים יחד במיקסר על מהירות בינונית, כשאת המים מוסיפים בהדרגה. אחרי 5-7 דקות לישה מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש עוד 2-3 דקות עד שהבצק מתאחד.
כשהבצק חלק ואחיד, עוטפים בניילון נצמד ומניחים בצד להתפחה עד שהוא מכפיל את גודלו (אם רוצים לזרז את ההתפחה, אפשר להניח את הבצק ליד רדיאטור).
בזמן הזה- אפשר להכין בצד את החומרים לרוטב ולתוספות-
לרוטב העגבניות:
2 אצבעות רוטב עגבניות ובזיליקום של דורות
1/2 קופסת עגבניות מגרודות של MUTTI
2 קוביות שום קפוא של דורות
מעט מלח ופלפל
2 כפות שמן זית, רבע כוס מים
מערבבים הכל עד לרוטב אחיד
ועכשיו- לסיבה שלשמה התכנסנו- התוספות:
טבעות גבינת מוצרלה
ארטישוק על הגריל (מהסוג המשומר, לא מזה שמצריך באמת לעבוד בשבילו)
עגבניות מיובשות
זיתי קלמטה חתוכים
עגבניה פרוסה
ותכלס? מה שבא לכם!
ברגע שהבצק תפח, אפשר לרדד אותו לעיגול- כשאתם בוחרים את העובי הרצוי- אם תשאלו אותי, כמה שיותר דק וקריספי- יותר טוב!
טיפ למאותגרי לישה כמוני- כשהעיגול יוצא, בוא נאמר, אמורפי-
עדיף פשוט לקפל את השוליים וליצור פיצה מלבנית! זה גם יותר פשוט, וגם נראה יותר מתוחכם..
אחרי שרידדנו לעובי הרצוי- עוברים להרכבת הפיצה עצמה:
מורחים את הרוטב במרכז, ומשאירים את השוליים נקיים (עליהם אני אוהבת לפזר קצת שומשום).
מרכיבים את הפיצה עם התוספות והגבינה,
מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות
מסתכלים על הפיצה במשך 15 דקות עד שהגבינה מבעבעת,
מוציאים, מצלמים ומשוויצים מלא בכל פורום אפשרי,
ואז- אוכלים.
בתאיבון!















