היי,
אני חן כלפון, אני יוטיוברית, בת 26, מהמרכז, אמא לשלושה ורעיה. לא בהכרח בסדר הזה, והיא תמיד מבלבלת אותי, השאלה הזו, כי אני אף פעם לא יודעת מה לציין קודם, מה מגדיר אותי יותר, האם אני יותר "יוטיוברית" או יותר "בחורה צעירה", האם אני יותר "רעיה", או יותר "אמא לשלושה". שנים שלקח לי להבין שההגדרות שלי לא עומדות בטור- אחת אחרי השניה, אלא עומדות בשורה, ואני יכולה להיות כמה דברים באותה משבצת.
האמהות שלי לא מתחרה עם העסק שלי, ואני מבינה הרבה בזוגיות, כן, למרות שאני רק בת 26, בעצם, הזוגיות שלנו קצת ילדותית, אולי הגיע הזמן שנפסיק לעשות זוג או פרט באמצע הלילה כדי להחליט מי קם לילדים, אבל אין בזה שום דבר רע, חוץ מזה שאני תמיד מפסידה.
אז היי, אני חן כלפון, אני יוטיוברית, בת 26, מהמרכז, אמא לשלושה ורעיה. לא בהכרח בסדר הזה, והיא תמיד מבלבלת אותי, השאלה הזו, כי אני לא יודעת מה הקהל שקורא היה רוצה לדעת עליי, האם את ההישגים המקצועיים שלי, או שמא המשפחתיים, ואולי בכלל מאוד מעניין אותו לדעת מה הייתי לפני שהפכתי ליוטיוברית. הייתי טורחת לספר לכם, אילולא גוגל קצר על השם "חן כלפון" היה מעלה לכם את כל השאלות שהייתם רוצים לדעת, ככה זה כשאת בוחרת לחשוף את החיים שלך ברשת.
"לחשוף את החיים שלך" זה גדול ומפחיד, בפועל זה קטן וקסום, זה לא צהוב כמו שזה נשמע, והילדים שלי לא קורבנות סטורי, אמא שלהם לא החליקה על השכל, והיא לא זרקה את התואר שלה לפח (רק עשתה ממנו טיירה). אני רוצה להאמין שכשמנטרלים את הציניות וצופים בסרטונים שלי בלי לשפוט אם עדיף מטפחת או פאה, רואים אמת, ואת האמת הזו אני מנסה להביא לפרונט, לצד השקות נוצצות- ערימות כביסה, לצד פגישות עסקיות בבניינים גבוהים- גינה בכפכפים, לצד שייק בריא- המבורגר עסיסי במאנץ' לילי, אני לא כאן כדי להוציא עיניים, אני כאן כדי לגרום לכם לשפשף אותן, להודות על הטוב,
ולחבק אותו בשתי ידיים.
תצטרפו אליי?
