מייד אחרי שנרגעו קצת הפרומואים ל"בייבי בום", נחשפנו לגועל נפש החדש של מחלקת הפרומו של ערוץ 10, לקראת התוכנית של אמנון לוי שתשודר הערב. בתוכנית, כך למדתי מהפרומו, תתראיין אשת תקשורת שנאנסה על ידי כוכב ספורט, שהשתמש בסם האונס.
העלאת המודעות לנושא היא עניין חשוב, אבל בערוץ 10 (או בהפקת התוכנית. אני לא יודעת מי בדיוק נתן את ההוראה) בחרו לשווק את זה בצורה הכי גרועה שיש – בצורה שהופכת את כל הסיפור לרכילות זולה וצהובה ולנסיונות לנחש את זהות הנאנסת. הם גם הגדילו לעשות ורכשו מודעת עמוד בחלק החדשות ב"ידיעות אחרונות" היום (מודעה שלא ברור מאיפה יש לערוץ כסף בשבילה, אבל נעזוב את זה כרגע), לטובת מי שבטעות פספס את הפרומואים.
מיהי אשת התקשורת? למה זה צריך לעניין אותנו? אם כבר, השאלה שצריכה להישאל היא "מיהו כוכב הספורט האנס?" גם – איך זה שהוא לא בכלא עכשיו? אולי גם משהו על הקלות של ההשגה והשימוש בסם אונס, כי בכל זאת, אם אני זוכרת נכון, התוכנית של לוי מתיימרת להיות תוכנית תחקירים. אבל מיהי אשת התקשורת זאת השאלה האחרונה שצריכה להישאל.
על פי הפרומואים, אגב, אותה אשת תקשורת מתראיינת בצללית ובעיוות קולה, כך שסביר שהתשובה לשאלה לא תיחשף בכלל בתוכנית, מה שהופך את כל הפרומו לשקרי.
איך באמת מעלים מודעות?
אתמול שודר בערוץ 2 הסרט על לינור אברג'יל, שבו היא מדברת בפנים גלויות ובאומץ על האונס שהיא עברה. אברג'יל היא אישה אמיצה שהחליטה שהאונס, על אף ששינה את חייה, לא יהרוס אותם. כל הכבוד לה על החשיפה, אבל לא כל אחת מסוגלת לזה, וגם לא בטוח שצריך.
בניגוד לסלבס שחושפות מחלות קשות שבהן הן חלו, כמו שני כהן שדיברה על מחלת האנדומטריוזיס שבה חלתה, מחלה שלא רבים שמעו עליה לפני כן, או אנג'לינה ג'ולי שדיברה על הגן הפגום שמעלה את הסיכוי לסרטן השד – ובכך גורמות להעלאת המודעות או לעליה בפניות לגילוי מוקדם, אני סבורה שחשיפת זהותן של נפגעות אונס תורמת במידה מועטה, אם בכלל.
למרבה הצער, מתחושת האשמה, שמלווה את מרבית מנפגעות התקיפה המינית, קשה מאוד להיפטר, גם כשיודעים שזה יכול לקרות גם לנשים מוכרות וחזקות, ולמרבה העוד יותר צער, אין לאונס גילוי מוקדם שיכול למנוע אותו.
ומילה אחרונה לגבי המושג הזה של "העלאת המודעות". אתמול נשלחה הודעה חגיגית לעיתונות, שדיווחה שקמפיין ה"תשמרי על הכוֹס שלך" זכה להצלחה גדולה, כי הוא זכה לחשיפה מאוד גדולה בתוך זמן קצר, והרבה מאוד אנשים גם זכרו אותו. אז סליחה, כן? אבל המודעות היחידה שהקמפיין המביש ההוא השיג היא לאיך לא עושים קמפיין או אם תרצו – איך לעצבן אנשים ולהשיג חשיפה שלילית. האם זה גרם לאישה אחת להישמר מסם האונס? מסופקתני.
עדכון לאחר הצפייה בתוכנית
התוכנית דווקא היתה בסדר. היא באמת היתה תחקירית, הביאה מידע שלא היה ידוע והעלתה את המודעות לסם האונס הרבה יותר מכל קמפיין עם משחק מילים מפגר. רק בגלל זה שווה להצדיע לאותה אשת תקשורת על שהסכימה להתראיין. אבל זה רק מגביר את העוול שנעשה לה על ידי הפרומואים.
מאז הבוקר הגיעו לסלונה המון כניסות מגוגל של אנשים שחיפשו "מיהי אשת התקשורת שנאנסה" ועוד חיפושים בסגנון הזה. בראיון עצמו היא אמרה שהיא לא רוצה את כל חרושת השמועות, חבל שזה בדיוק מה שהפרומואים עשו, ואני שמחה שכל החטטנים שחיפשו את זהותה בגוגל הגיעו לפוסט הזה.