עוד לא עברה שנה מאז שהתחלתי לרכב עם אופניים באופן קבוע.
כל שבת אני מוצאת את עצמי בבן שמן, בקבוצה שהצטרפתי אליה
(בעצם הייתי הראשונה בקבוצות האלה..היום יש כבר כ30 רוכבים בbike the way..)
נהנית מרכיבה כייפית, בחברה נעימה, ועל הדרך מעצבת גוף ושורפת קלוריות.
משהו לגבי השריפת קלוריות הזה…בהתחלה כשרכבתי לא חשבתי בכלל על זה כספורט
גם היום זה לא, מבחינתי, זה הכיף שלי.
אבל ככל שגדלו הקבוצות והצטרפו עןד נשים למעגלי הרכיבה, הנושא של כמה רכבנו,
כמה שרפנו וכו' התחיל לחלחל.
ואז קלטתי שזה מעורר בי חלחלה… כי בעוד שבשביל מישהי נורמלית לשרוף 700 קלוריות זה יופי
בשבילי זה אומר שאין מצב שאני מצליחה להחזיר את אותם 700 קלוריות בקרוב…
אלא אם אוכל קופסת גלידה ואשתה שמן, וזה לא בדיוק בתפריט שלי היום…
אז היו רכיבות שלא רציתי לשמוע בכלל, כדי לא לדעת,
אבל אז התחלתי לשים לב שיש אפליקציה שנותנת את הנתונים האלה והיא מספקת גם מידע על אורך המסלול
כמה זמן רכבנו , כמה נוזלים איבדנו, וזה כן מענין אותי!
היום בבוקר רכבתי עם קבוצה חדשה, אני הכי אוהבת לרכב עם קבוצות חדשות- לא באתי ליער לבדוק
את יכולותיי הטכניות במקפצה מסלעים (ויש את זה בשפע למי שכן אוהב),
באתי בשביל האויר, הטבע, החברה והרכיבה. הספורט הוא בונוס.
הבוקר רכבתי פעם ראשונה באמצע השבוע, לפני העבודה.
יצאנו ב0630 מכפר דניאל, וחזרנו לנקודת המוצא ב0915. שזה אומר, שעם הפסקת קפה ותה צמחים מהחצר של עמוס המדריך,
רכבנו כשעתיים וחצי. 13.5 ק"מ. שזה נחמד (רכבנו בעבר גם 18 ק"מ, תלוי במסלול, בקבוצה בתנאי השטח..).
סיימנו רכיבה, אני עולה על האוטו בדרך הביתה, וקולטת, שקשה לי לשבת .לא, לא כאב לי התחת,
היה לי קשה לשבת בשקט כי בא לי לקפוץ, לרוץ, לרכב עוד.
היו לי קוצים בתחת..:-)
שזה לא חדש, תמיד יש לי קוצים בתחת….
אבל פתאום הבנתי ממש בפעם הראשונה, איך נראית ההתמכרות לספורט.
לא, לא יודעת אם התמכרתי, אבל אני מבינה שהפעילות הזאת עושה לי נורא כיף, מן "היי" כזה,
שכנראה מי שמעשן עשבים וכו (סליחה שאני לא…) מרגיש…
וזה די מדהים שאני קולטת את זה כ10 חודשים מאז שהתחלתי ..לזוז..
לקח לזה זמן! זה לא בא תוך דקה!
וכך אני מוצאת את עצמי מחפשת מה הדבר הבא שאני הולכת לעשות כדי להעצים את התחושה הכייפית הזאת:-).
הדבר הנוסף, סליחה.
כי אני חייבת לזוז. זה נורא כיף לי ולקוצים שיש לי בתחת….:-)
לימיצ
נ.ב.- יש כבר משהו באופק… בא לי לרקוד!
