התעוררתי ובכורי בישר לי. שבועיים שהוא בבית החולים והיה ברור שכבר לא יצא מזה.יחד עם זאת סרבתי לקבל את הידיעה. ואז החלו הדמעות לזלוג. אני לא בוכה מהודעות פטירה על אנשי ציבור ובכלל. כשרבין נרצח עדיין לא הבנתי מה הולך סביבי. לא זוכרת שבכיתי. לא עניינה אותי פוליטיקה. הייתי לבושתי עסוקה בעולמי הצר כחיילת, וביליתי את הערב עם משפחתו של חברי באותם השנים.
אף פטירה של איש ציבור או פוליטיקאי לא הורידה ולו דמעה אחת על לחיי. ולא כי לא היה אכפת לי. גם באסון התאומים לא בכיתי. אני פשוט נשמרת שלא ליפול למרות שחורות, עסוקה בלהגן על הלב הרגיש שלי בלאו הכי.
פטירתו של פרס שמבחינתי לא הייתה צפויה בכלל, כי היה אמור להבנתי לחיות לנצח. כניעת גופו המבוגר לא היתה מסונכרנת עם מוחו החריף ונשמתו הצעירה. אני מרגישה כאילו סבא רבא הלך לי. כאילו מי ששמר מגבוה ודאג להחזיר את הדברים על כנם לא ישמור עלינו יותר. מה נותר לנו? יתמות מרה.
לא מקרי בעיניי שהלך לעולמו רגע לפני ראש השנה. אין מקרי בעולם שלנו. הכל מדויק להפליא. שקעתי במהלך כל יום שישי בסרטים תיעודיים על חייו. אלו שהרשימו אותי במיוחד היו דווקא מהשנים האחרונות, בהם הוא היה שותף ורואיין ברטרוספקטיבה על 70 שנות עשייה וחזון וביניהם גם אהבתו לאישתו סוניה. עצב מתוק אופף אותי. קנאה עזה על פועלו של האיש ועל הרושם שהשאיר כאן בעולם הזה. הלוואי עליי ללכת בגיל תשעים פלוס ולזכות לכל כך אהדה ותחושה שהייתי יכולה לתרום עוד.
מה למדתי משמעון פרס?
- פרס תרם את הקרניות היקרות שלו שראו כל כך הרבה במשך כמעט מאה שלמה. קרניות היסטוריות שיש בהן עדיין שימוש. אם איבריכם לא ישמשו אתכם יותר, למה לא לתרום אותם למי שיוכל להעביר כאן על פני האדמה בימים טובים יותר.
- לפרגן – הטבחית של פרס, ביום בו נפטר סיפרה איך היה מציג אותה בפני כל שועי עולם שהיו מתארחים בביתו. לכולם סיפר כמה עבודתה מוערכת. ובחיוך גדול נפרדה ממנו.
- לאכול בריא – פרס היה חסיד התזונה הבריאה אמרה בראיון אותה טבחית שליוותה אותו במשך שני עשורים. זה עבד אצלו, למה לא לנסות גם? אני בטוחה שיש כאן הרבה מעניין התורשה, ובכל זאת, בטוח שג'אנק פוד לא יאריך את חיינו.
- רומנטיקן – כמי שדיבר בערגה ואהבה כל כך גדולה על אישתו, גם לאחר שעזבה אותו כי לא הסכימה לדרך בה בחר, זה ברור שליבו היה רגיש ונגיש גם לאחר שנים בפוליטיקה ולאחר עשורים של החלטות הרות גורל. פרס התאהב בסוניה ממבט ראשון, קרא לה שירה וכבש את ליבה בשדות מלפפונים ריחניים.
- לא להתייאש – הנחישות וההתמדה הם מהתכונות היותר מוכרות אצל שמעון פרס. לא פעם לאורך הדרך יש כאלה שראו את דרכו ככישלון סדרתי, אבל לא שמעון. "מי שנשבר אל יצא אל דרך ארוכה" הוא אמר לא פעם. "גחליליות זוהרות לתקופה מאוד קצרה, אתה מוכרח לראות טווח שהוא מעבר לתקופה החולפת". במשך 93 שנותיו מיעט לצאת לחופשות ושירות המדינה היה בעצמותיו. הוא זכה להכרה לה ייחל ואשר הגיעה לו בערוב ימיו.
- לעשייה אין גיל – "אני לא רוצה למות בעודי בחיים, כל עוד אדם חי שיעשה מה שאדם חי צריך לעשות". " התחושה שאתה משרת מטרה נעלה כנראה משאירה אותך צעיר" . "יש דבר אחד שהוא נורא כמו מוות – וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011
התמונה לקוחה מ- flicker
ולסיום, ציטוט של שמעון פרס שהוא מעט ציני אבל כל כך נכון עבורי: "פסימים ואופטימים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימי?" (כתבה בערוץ 2)
בוידיאו כאן למטה כמה טיפים ממני לחיים מלאים ואופטימים יותר:
[youtube llN-crs4ANY]