האהבה היא קלה. ולפתח רגשות זה כמעט דבר בלתי נמנע כאשר הלב מזנק לו החוצה ומזהה את הרגע הזה שבו שתי נשמות מתאחדות להן מחדש. מה קשה יותר לביצוע? כל הדבר הזה שנקרא חתונה. עם הקשרים העבותים שבין דת למדינה נראה כי ישראלים רבים לא יכולים למצוא את הדרך אל האושר, בייחוד אם הם יהודים "לא כשרים" לנישואין. מה עושים כאלה ורבים אחרים שמחליטים על דרך אחרת אל האושר בזוגיות מבורכת?
את ההשלמה של כל מה שהלב לא יכול להעניק הם סוגרים עם הסכם ממון בין ידועים בציבור אשר עושה את כל ההשלמות שעדיין החוק מאוד מפגר מאחוריהן, ועם האפשרות הזו להתאהב מתווסף לו הצורך הזה לסגור את כל מה שלא נעשה על ידי הרגש אלא בצורה רציונלית לגמרי, מתוך התובנה הזו כי במדינה בה אין חוקים ששומרים על הערכים של הזוגיות ללא חתונה רשמית, חייבים להתקדם אל עבר הדרך הכי טובה שבה שמים את האהבה בצד ומסתכלים קדימה.