עברו שלושה שבועות מאז תחילתו של החופש הגדול ונראה כאילו הוא תמיד היה כאן ומעולם לא פינה את מקומו. לדמיין שעומס החום והלחות המעיקה יפנו אי פעם את מקומם לטובת גשם שוטף וטמפרטורות נמוכות (יחסית לעונה) זה כמו משהו שלקוח מסרט מדע בדיוני.
הקייטנות השונות ומחנות הקיץ עוד מאפשרים לנו, ההורים, לשמור על מידה מסוימת של שפיות בתיזוז שבין העבודה לבין ערימת הקייטנים שמסתובבת לה חופשי בבית. אוטוטו מסתיימות הקייטנות ואז חודש אוגוסט יסתער אלינו בלי הכנה מוקדמת. טיולים משפחתיים, נופשים וחופשות יעלו לא מעט כסף, אין צורך שיהיה לזה גם תשלום קלורי מיותר. רצוי לתכנן לפני כל יציאה מהבית, בנוסף למסלול הטיול, גם את "דרך האוכל" השפויה שתמזער את הגודל של החור בארנק ויותר מזה לא תצעיד אותי לסופו של החופש הגדול ואל תקופת החגים עם כמה קילוגרמים מיותרים.
בתקופה בה "אין שגרה" היא השגרה החדשה והרבה יותר קל ונח "לזרום" ולמצוא כבר משהו לאכול, חשוב להפנים כמה כללים בסיסיים.
1. ילד רעב אוכל מה שיש. (רצוי ש"מה שיש" יתבסס על ירקות, פירות כריך איכותי מוכן בבית ולא על ג'אנק שמנוני שלא שווה את העמידה הארוכה בתור. גם חטיף הוא לא אוכל, אלא כשמו: חטיף.)
2. מי שקובע מה אוכלים הוא לא אחר מאשר המבוגרים שבחבורה שכדאי שיהיו בתפקיד ה"מבוגר האחראי". הזכות לסרב לעמידה ארוכה בתור משתרך אחרי הורים וילדים רעבים או לחילופין ישיבה במסעדה עמוסת משפחות רעבות ומלצריות שלא מבינות אם הטיול שהן כל כך רוצות לממן שווה את הייסורים שהן עוברות, היא לגיטימית.
3. שווה לבדוק מה האופציות הטובות העומדות לרשותכם, במיוחד אם מתוכננת יציאה ממושכת מהבית. החלטה מוקדמת והזמנת מקומות מראש תתרום לתחושה של רוגע ותמנע מכם את המחשבה הטורדנית עד כדי כאב ראש "איפה נאכל"? "מה נאכל"? "מתי אוכלים"?
אחרי שהבנו את הדברים האלו, כל שנותר לי לומר הוא שהכדור בידיים שלנו, ואפשר למסור אותו גם לילדים ולשתף אותם בדרך חוויתית בהתארגנות.
עוד טיפ: לפני שנכנסים לרכב ונוסעים, שווה לבדוק מי מרגיש רעב, מי צמא. תופעת "אמא אני רעב" בדיוק בשנייה שהאוטו מתחיל לנסוע בוודאי מוכרת לכם. אם מתוכננת נסיעה ארוכה אפשר בהחלט להצטייד בשתייה קרה לדרך (אין על מים) בפירות וירקות חתוכים וזמינים לכל דורש.
יש לכם טיפים נוספים?
אתם מוזמנים להפנות אותם אליי ואני אעלה אותם כאן.
נסיעה טובה….
סטודיו ספורטיבית – לעיצוב הגוף והנשמה
