"אל תספר לי- תראה לי"!
זהו המוטו של הפסיכודרמה, אליבא דה מייסדה, י.ל. מורנו, שהבין שמילים כשבאות יחד עם הפעלה פיסית של הגוף, יש להן אפקט חזק ועוצמתי הרבה יותר עבור ה"שחקן" החוקר את "סיפורו" בפעולה.
בפתח הפרשה שלנו אני רואה את משה מביים מעמד פסיכודרמטי:
את ה"ברכה" הוא מעמיד על הר גריזים.
את ה"קללה" –על הר עיבל.
(אילו אני הייתי עכשיו מנחה את הפסיכודרמה הזו הייתי מבקשת ממישהו לקחת את התפקיד של "הברכה" ושל "הקללה" ולתת להן קול. הייתי חוקרת מה "הן " מה הן חושבות /מרגישות לגבי בני האדם, למה הן שואפות, מה היחסים ביניהן, את מי ואת מה הן משרתות,)
" והיה כי יביאך ה' אלוהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל.."(דברים, יא' 29-30).
מה פירוש הדבר?
ולשם מה נדרשת הפעילות הפיסית הזאת?
ובכלל- למה בכלל צריך את הקללה? אי אפשר להסתפק בברכה?
כנראה שלא. כי אנחנו לא יכולים להתכחש לכך שלאלוהים יש פן מיטיב ופן מחריב, שעץ הדעת הוא "טוב ורע", שאנחנו, שנבראנו בצלמו עומדים בחיינו מול בחירות ונדרשים להתמודד גם עם ה"צל" שבקרבנו ולגאול אותו אל האור (המודעות), לא להתכחש אליו (להדחיק).
הפרשה פותחת בדברי משה אל העם : "ראה אני נותן לפניכם היום ברכה וקללה.
את הברכה אשר תשמעון אל מצוות ה'..והקללה אם לא תשמעון.. וסרתם מן הדרך.. ללכת אחר אלוהים אחרים"(שם יא' 26-28).
לכאורה הנחיה מאד פשוטה. לכאורה בחירה מאד קלה.
מי מאתנו לא היה מייחל לכך שהבחירות שהוא עושה בחייו יבואו עם הבטחה מראש באשר לתוצאות?
אם תבחר כך תקבל x ואם תבחר כך תקבל y.
כל כך פשוט… כמה צרות היו נחסכות מאתנו..
אני מבקשת להעלות עוד תמיהה:
הפניה של משה אל העם היא בגוף יחיד (ראה) ואז הוא ממשיך באותו משפט בגוף רבים (לפניכם).
מה פשר השגיאה הדקדוקית הזאת?
אולי יש פה כוונה לדרוש מהעם אחריות אישית אבל גם אחריות קולקטיבית?
ומהי אותה אחריות?
האחריות לראות. לראות בעיני אלוהים.
אם אתה ואתם תראו את העולם בעיני אלוהים, יהיה לכם ברור שכולנו אחד, שכולנו אחדות, ועל כן תבינו שהאלילים אינם אמת.
הם לא ידייקו אתכם לאמת שלכם (פעם היו אלילי כסף וזהב והיום בעידן המודרני אנו עובדים אלילים מסוג אחר: מעמד, כוח, שליטה, כסף..)
ראייה בעיני אלוהים תגרום לכם להבין ולהפנים שאני-אתה –והוא, גם העשיר וגם העני, גם הגר, היתום האלמנה –כולנו אחד. ועל כן תדאגו לכל אחד ואחד כאילו הוא אתם עצמכם!
כדי לזקק את האנרגיה שלכם ולזכות בראייה בהירה , מברכת, שרואה את הנפש, עליכם להימנע מלאכול בע"ח הניזונים מטרף, מאכילת נבלות, אתם לא רוצים להפנים את האנרגיות של בעלי החיים הטורפים זה את זה, הניזונים ממוות..
ובמיוחד תימנעו מלאכול את הדם-כי הדם הוא הנפש!
ראיית אלוהים רואה ללב ולנפש.
הדרך במסע שלנו מובילה אותנו ומאפשרת לנו לדייק יותר ויותר בבחירות שלנו, להבחין בין "הברכה" ו"הקללה" .
שנזכה ונתברך לראות בעיני אלוהים.