לפרוח/ אריאנה האפינגטון

שינה תורמת להרזיה יותר מאשר התעמלות, "חבשו את מסכת החמצן שלכם לפני שאתם עוזרים לאחרים לחבוש אותה", הליכה היא הפתרון לבעיות רבות, משהו בצירופי המקרים גורם לנו עונג, הכרת תודה מחוללת קסם בכך שהיא משמשת נוגדן לרגשות שליליים, זאת ועוד בספרה של אריאנה…

aa (2)

מהי הצלחה בעיניכם? האם קריירה משגשגת? בית יוקרתי או רכב מפואר?

אם כן, הספר יפתח בפניכם מושגים חדשים להצלחה, ובכלל לאורח חיים.

אריאנה בספרה "לפרוח" מתארת את המדד השלישי להצלחה. שלא מהווה לא כסף ולא מעמד. בספרה היא מדברת על הקשר בין היכולת להתנתק ולמלא מצברים, לבין היכולת לחשוב באופן עמוק ויצרני יותר. לא נוכל לפרוח ולנהל את החיים שאנו רוצים מבלי ללמוד להביט פנימה.
לטענתה, הפגם הבסיסי בהגדרה השגויה שלנו להצלחה הוא האמונה שעבודת יתר היא המפתח לביצועים טובים. קשיבות, מדיטציה, כלים ופרקטיקות מסוגים שונים, לא רק עוזרים לשפר את החוסן הנפשי ואת היצירתיות לנוכח מצוקות, אלא גם מובילים לביצועים משופרים במקום העבודה.
על פי ההגדרה החדשה של הצלחה, לא די לצבור הון ולשמור עליו. צריך לעשות הכל כדי להגן על ההון האנושי ולטפחו.
מטרתנו העיקרית , לטענתה,אינה צריכה להיות סתם לקטוע הרגלים רעים, אלא להחליפם בהרגלים חדשים ובריאים יותר, שיסייעו לנו לפרוח.
אריאנה מגדירה 4 מפתחות ליצירת המדד השלישי: רווחה, תבונה, פליאה ונתינה.

רווחה-
ככל שאנשים דואגים לעצמם יותר, כך הם יעילים יותר בדאגה לאחרים. כולל משפחותיהם, עמיתיהם, קהילותיהם ושאר אזרחי המדינה. "חבשו את מסכת החמצן שלכם לפני שאתם עוזרים לאחרים לחבוש אותה", גם אם מדובר בילדים. אחרי הכל, לא קל לעזור למשהו לנשום אם אתם עצמכם נאבקים לנשום.
למשל, הליכה היא הפתרון לבעיות רבות. מחקרים מדעיים מוכיחים יותר ויותר את היתרונות הפסיכולוגיים של ההליכה וצורות התעמלות אחרות. הליכה תורמת לבריאות, משפרת את הביצועים הקוגניטיביים, החל ביצירתיות וכלה בתכנון וארגון זמן, ומסייע להתחבר מחדש לסביבתנו, לעצמנו ולסובבים אותנו.

תבונה-
תבונה פירושה לזהות מה אנו מחפשים באמת: קשר ואהבה. אולי כדי למצוא אותם עלינו לזנוח את המרדף הבלתי פוסק אחרי הצלחה כפי שהחברה מגדירה אותה לטובת משהו אמיתי יותר, משמעותי יותר ומספק יותר.
אחד המכוונים העיקריים להעדרה של תבונה הוא כישלוננו להבחין בתמרורי אזהרה. מקור תבונה מרכזי אחד הוא האינטואיציה, הידיעה הפנימית.
אחד הדברים שמקשים עלינו יותר ויותר להתחבר לתבונה הפנימית היא התלות הגוברת בטכנולוגיה. קישוריות היתר היא הנחש האורב בגן העדן הדיגיטלי שלנו.
לתרבות שלנו יש אובססיה לזמן.זהו משבר הגרעין האישי שלנו. אנחנו תמיד חושבים שאנחנו חוסכים זמן ועם זאת מרגישים שאף פעם אין לנו מספיק ממנו. לתחושת הרעב לזמן יש השלכות אמיתיות מאוד, החל בדחק מוגבר וכלה בסיפוק מופחת מן החיים בכלל.

פליאה-
פליאה היא תולדת הלך הרוח שלנו, הוויתנו, זווית הראיה שלנו את העולם. אינספור דברים בחיי היומיום יכולים לעורר פליאה מיידית מהסוג שהכרנו בילדותנו. אך לפעמים כדי לראותם עלינו להביט דרך עיניים אחרות.

נתינה-
נתינה, אהבה, דאגה, אמפתיה וחמלה, יציאה מגדרנו ומאזור הנוחות שלנו כי לשרת אחרים- זהו הפתרון התקף היחיד לשפע הבעיות שהעולם מתמודד איתן. אם רווחה,תבונה, ופליאה הם תגובתנו לצלצול ההשכמה האישי, הרי ששירות הוא התגובה הטבעית לצלצול ההשכמה של האנושות.

לסיכום, אריאנה בספרה מתארת, שיש דרכים רבות ושונות לשלב את ערכי המדד השלישי בחיינו. מדיטציה, הליכות ארוכות, התעמלות, יוגה, התחברות למשפחה ולחברים והקפדה על התנתקות, מילוי מצברים ושינה מספקת, והמצאות בקרבת בעלי חיים.
בימים אלו, שאנו במרוץ של החיים, ספרה של אריאנה עוזר לנו לעצור לרגע, ולהתבונן בעצמנו, במה חשוב לנו ולנסות להשיג זאת. ההגשמה העצמית שלנו, לא חייבת להיות במעמד או כמה כסף יש בחשבון הבנק שלנו, היא פשוט יכולה להיות בשלווה נפשית , אושר ושמחה…

אז בואי להכיר את ההצלחה הפרטית שלך :-)

XOXO
אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)