כשאני שואלת את הסטודנטים שלי: "על מה אתם חושבים כשאני אומרת את השם: "פנינה רוזנבלום", רבים מדברים על הבלונד הבוהק והצחוק הרועם
אם תהיתם, פנינה רוזנבלום לעולם לא תצבע את שיערה לשחור, וגם לא תשנה את נימת הצחוק שלה, זאת התדמית שלה, זה מה שעוזר לה לבלוט.
סימן ההיכר או התדמית שלכם, היא הנכס שלכם. וכדאי שתדבקו בו.
נזכרתי בזה כשראיתי, שעמיר פרץ החליט להיפרד מהנכס הלאומי שלו- השפם.
עבור חלק מהאנשים, כשהם נזכרים בעמיר פרץ הם נזכרים ב… שפם.
פרץ הבין שבמצב הנוכחי, רגע לפני הבחירות, כדי לקבל ראיון בתקשורת, הוא צריך לעשות מעשה שיזכה לתהודה. והוריד את הסמל המסחרי שלו – השפם.
כשנשאל פרץ מדוע החליט לעשות זאת, ענה: כדי שתוכלו לראות שאני אומר שלא אצטרף לממשלת נתניהו.
האם נכון לפגוע בסמל מסחרי בתמורה לראיונות בתקשורת – לא פוגעים בסמל מסחרי. מוצאים משהו אחר.
האם העיתוי להורדת השפם היה מוצלח – לרוע המזל, תשומת הלב נחלקה בין אזעקת צבע אדום לשפם של פרץ.
מה שאומר שגם לצעד נואש – צריך להיות עיתוי מוצלח.
איך בוחרים בסמל מסחרי שיכול להפוך אתכן לזכירות יותר?
בחרו משפט, אמירה, סגנון לבוש, או צרו מראה ייחודי לכן ודבקו בו בכל פעם שאתן כותבות פוסט, מתראיינות או מצטלמות בוידיאו.
סימן ההיכר צריך להיות חיובי או נטראלי אבל גם ייחודי לכן.
הנה כמה דוגמאות לסימני היכר ייחודיים:
טראמפ והבלורית המוזהבת
משה דיין ז"ל והרטייה
אהרוני והגבות הארוכות (מידי)
וברברה סטרייסנד והאף הנשרי
אודטה והטיפים
פנינה רוזנבלום הבלונד הנצחי, והצחוק הרועם
עמיר פרץ והשפם הלאומי
סמיון גרפמן וה"שבע שקל", ו"שים פתיח"
איל קיציס ו"שששששבת שלום"
אייל שני, העגבניה והדיבור האיטי והציורי
אסי עזר והאנרגיה והמתפרצת
ואתן, מה התדמית שאתן מעבירות?
האם היא משרתת אתכן?
בכלל, האם יש סימן שייחודי רק לכן?
הכותבת היא מראיינת ומומחית להופעה מול קהל ומצלמה