מכירים את זה ?
ברשתות יש אקשן עיניין רכילות, התעסקות באחרים ובריחה מהמציאות היומיומית שלנו.
ישנה אשליה שיש לנו הרבה חברים, שאנו מכירים ויודעים מה קורה אצל האחרים.
אצלם הכל נוצץ שמח ומוצלח. אנחנו רואים את כולם מחייכים, שמחים ומעלים רגעי אושר ונדמה לנו שהחיים של האחרים טובים ושלנו משעממים ואפורים.
באוטומט אנו מתחילים בהשוואות פנימיות. מטבענו כל מה שמעניין אותנו זה אנחנו,
מתי סיפור או סרט מרגשים אותנו? כשהוא נפגש עם מציאות חיינו או עם הפחדים שלנו, ואז אנו משליחים סיפורים של אחרים לחיינו דרך השוואות, קנאה,רחמים ופחד.
כתוצאה מכך הרבה פעמים אנו מגיעים לזוגיות שלנו עם כעסים והשוואות לא פרופרציונליות למציאות הקיימת באמת. לציפיות גבוהות וחוסר מותאמות לזוגיות שלנו.
"למי יש גדול יותר " הרשתות החברתיות מייצרות בתוכנו תחרויות סמויות אפילו על רגעי אושר, הצלחה ושמחה שמתועדים ברשת. משם מתחיל מירמור, ריחוק, כעס ותסכול .
אנו מוצאים את עצמנו בבילוי עם בן/ת הזוג, נשאבים למסכים. התקשורת הזוגית הופכת ל"תלונות" ,חיפוש אשמים וחוסר לקיחת אחריות ופתרון בעיות. דרך בריחה לרשתות ולמסכים מה שמרחיק אותנו מהתמודדות ושיתוף בן/ת הזוג ברגשות ובחיינו .
החברים ברשת הם "מדומים" ולא חברים אמיתיים, אנחנו משתפים אותם בחיינו, חוץ מבאמת להיות איתם. למרות זאת, הם תופסים לנו נתח מאוד גדול וחסר פרופורציה מהזמן והיום.
שיטוט ברשתות, זה דבר שגוזל זמן ולא נותן מענה חברתי איכותי שלו אנו זקוקים.
הצורך האנושי שלנו בקרבה, מה שגורם לנו לא להיות מסופקים דיה, חסר לנו מבט בעיניים, מגע בגוף, אינטונציה וריח. מה שמרחיב ומעצים את תחושת הבדידות,
מצד אחד אנו עם אנשים וירטואלים ומצד שני אנו לבד בודדים עם המחשבות שלנו, שמובילות אותנו לעיתים למקומות פחות נעימים ומציאותיים.
הקסם שמספק המרחב הווירטואלי מחלחל גם לתוך האינטימיות והזוגיות. הנורא מכל מול המסכים אנו מבזבזים את שארית כוחוינו בסוף היום לא מייצרים שם קרבה ואינטימיות מה שמכבה גם את התשוקה והסקס.
ההשפעה על האינטראקציה הזוגית כמו גם על החברתית, טמונה גם ברגשות שמעוררים בנו הפרסומים השונים ברחבי הרשת. במסגרת הניסיון של הרשת לייצר לנו עניין, היא חושפת אותנו לדרמות גדולות ולקטסטרופות, דבר שגורם לנו לפתח חרדות וקשיים נפשיים, המשפיעים בהכרח על הפתיחות ועל היכולת שלנו לייצר אינטימיות וקרבה
יש גם את האור הכחול שנפלט מהמסך, שיש לו השפעה פיזיולוגית על האדם, אנחנו אמורים להסתכל על השמש והפרחים בעיניים שלנו ולא דרך המסך. המחקרים מצביעים על כך שלא רק שזה ממכר אותנו, אלא מעלה הורמונים שמייצרים סטרס בגוף. במקום להכנס לישון אנו מושכים את שעות השיטוט ונכנסים למעגל עייפות.
Fear of missing out
הפחד שלנו להחמיץ ולפספס מוביל למרדף והתמכרות למסכים אם בפייס אינסטגרם או בווטאפ.
אפילו המילים איבדו עיניין ואנו שולחים מדבקות אימוגים או GIF . היחסים הפכו לאינסטנט ומסתכמים בכן סימס או לא סימסה, כן התקשר לא התקשרה.
ישנם ריבוי של אירועים סביבנו בו זמנית מה שגורם לסבלנות שלנו להתקצר ולא מאפשרת לנו להתרגש ולחיות את הרגעים הקטנים, הטכנולוגיה יוצרת כהות_רגשית בתוכנו מה שמנוגד לנפש האדם.
גם זוגות יציבים יכולים להפסיד את הזוגיות שלהם בגלל הטכנולוגיה. יש לא מעט זוגות שהם שותפים לדירה,כשכל אחד בעולם הדיגיטלי שלו. ואם נמשיך להתנהל ככה, עולם הזוגיות ילך ויעלם
