לימור בלס - הזמרת הישראלית האחרונה שהופיעה עם המלחין האגדי מישל לגראן !

לימור בלס, מספידה את
המלחין הבינלאומי הנודע, זוכה אוסקר, מישל לגראן, שהלך לעולמו
בלס היתה הזמרת הישראלית האחרונה אשר הופיעה בישראל

מישל לגראן (Michel Legrand), המלחין המנצח והפסנתרן הצרפתי בעל השם העולמי, אשר זכה בפרסי אוסקר וגראמי עבור הנעימות הבלתי נשכחות שיצר לסרטי קולנוע ומחזות זמר, הלך לעולמו בפריז והוא בן 87. הוא היה מלחין בעל שם עולמי אשר כתב את המוסיקה לסרטים כמו "מטריות שרבורג" (1964) "השוד המושלם" (1968), "ינטל" (1983), ועבד בין השאר פרנק סינטרה, אלה פיצ'גרלד, אריתה פרנקלין, אידית פיאף,
ברברה סטרייסנד ועוד רבים וטובים.

הנקודה הישראלית: לימור בלס, היוצרת והזמרת, היתה המוסיקאית הישראלית האחרונה אשר ליוותה את לגראן במהלך סיבוב ההופעות שלו בישראל לפני 4 שנים. היום היא סופדת לו בעצב:
"על הבמה הזו שרה לצד מישל לגראן על הפסנתר אני יכולה להיות מי שאני, והוא יישא זאת על שתי כפיים. על הבמה עם מישל לא הרגשתי שאני צריכה להתאים את עצמי אליו, לא הרגשתי שיש פה איזה מישהו עם הדרת כבוד שאני הקטנה צריכה לעמוד בסטנדרטים שלו. היה שם פשוט מוזיקאי ענק, שלקח את מה שהבאתי, וליווה את זה בכזאת אהבה ומקצועיות, שלא נותר לי אלא לעוף עם המוזיקה שיצאה מידיו לאן שהיא רצתה לקחת אותי. להיות על הבמה עם מישל לגראן, היה עבורי להיות על הבמה עם המוזיקה עצמה. חסרת גוף. והמוזיקה הזו תמשיך לפעום ולחיות בנו לנצח, מישל היקר, ללא גופך שתקתק את תקתוקו האחרון היום בבוקר. תודה על המתנות שהבאת לנו. תודה על המפגש אתך, שהיה עבורי רגע מכונן. רגשית, מקצועית, מוזיקלית. לעולם לא אשכח את מה שהחוויה הזו נטעה בתוכי. "

כך נכתב על הופעתו ההיסטורית האחרונה בישראל: "וירטואוז… הצד היפה של החיים… FOREVER YOUNG… ולימור בלס נרשמה אמש ברשימת הזמרות הגדולות שביצעו את שיריו של לגראן!" (יוסי חרסונסקי)

בהופעתה הקרובה בבית היוצר, ביום חמישי 21/2/2019, בשעה 21:00, בית היוצר של אקו"ם, האנגר 22, נמל תל אביב, לימור בלס תוכל לספר על פועלו של לגראן, על חווית העבודה איתו ועל השירים אותם תשיר כמחווה לפועלו: "Papa, Can You Hear Me" מתוך "ינטל" ו- "The Windmills of Your Mind" מ"השוד המושלם".

מצ"ב חומרים מהופעתו בישראל, אוקטובר 2014:
סקירת המופע בישראל (אוקטובר 2014):

אותי מאוד ריגשה השירה של לימור בלס המוכשרת והאגדית , ולגראן הוא אחד האושיות הגדולות בעולם המוסיקה. כל כך הרבה כישרון ומפעל חיים שלם שאתמול נגדעו חייו ,אמנם הגיע לשיבה טובה ,אך תמיד זה עצוב וכואב. הפסד גדול לעולם התרבות והמוסיקה הבינלאומי.
סדר גודל כזה של אומן לא פוגשים כל יום. לשמוע את נגינתו בפסנתר. מדהים ומרגש.

לימור בלס זכתה להופיע עמו ועל כך כל הכבוד לה.

מצרפת את הוידאו שתוכלו/נה לראות ולהאזין. מרגש ומדהים ברמות על!!

https://www.youtube.com/watch?v=udvU50J7Jzc&feature=youtu.be

איך הקשר ביניהם החל?, מה היה שם? איך דווקא לימור בלס שרה איתו בהופעתו בארץ? סקרניות, סקרנים? הנה תמצית הדברים –

זה גם היה בשבת. היום בו התקשרו אליי מההפקה של מישל לגראן וביקשו שאבוא לחזרה.
בימים שלפני סיבוב ההופעות האחרון שלו בארץ, לפני 4 שנים, אמא שלי (אמא/יחצ"נית/מנהלת/תומכת/מלווה/קופסאות אוכל לשבת) הייתה אופטימית:
"תהיי פנויה למקרה שיתקשרו מההפקה של מישל…"
הם ביקשו ממנה ליחצ"ן את המופע, והיא בתמורה, ביקשה שמישל יאזין לאלבום שלי, ומסרה שאם הוא רוצה זמרת אורחת בהופעות שלו בארץ, לימור בלס בעניין .
"נראה לך שככה ברגע האחרון הם ייקחו איזו זמרת עלומת שם לשיר עם המלחין/מעבד/מנצח זוכה האוסקר והגראמי הבינלאומי הזה?" גיחכתי על האופטימיות ההזויה שלה, שנהייתה יותר ויותר הזויה ככל שעברו הימים ואמא המשיכה להאמין שזה עשוי לקרות, אפילו שכבר הגיע סופ"ש וההופעה שלו ביום ראשון.
"תהיי זמינה" היא פוקדת
"נו באמת, יום לפני הופעה הם פתאום יזכרו בי??? די, אמא שחררי, בחייאת…"
אבל אמא שלי אף פעם לא נתנה להגיון, ולא לספקנות, לרסן את הדמיון הפרוע שלה.
שבת בצהריים.
טלפון. מההפקה של מישל לגראן. רוצים שאני אגיע לחזרה. עכשיו.
הא?!?!?
מה? מי? מו? שנייה! לא התכוננתי! לא יודעת!
אמאל'ה איזה לחץ. טוב הולכים. חזרה עם מישל. שני שירים. התנצלות. אני לא כ"כ יודעת את השיר הזה. אוקיי. תלמדי אותו. נתראה מחר בהופעה.
מה??????
אני בוכה לאמא. אני לא מסוגלת לעשות את זה. הוא מלחין מטורף, זה שיר קשה, אני לא מסוגלת לעלות ככה על במה, בטח שלא כזו גדולה.
ואמא לא מוותרת. את מסוגלת, את יכולה, קטן עלייך.
מתאמנת בטירוף ובחרדה כל היום. לוקחת שיעור בזק עם ריקי גל, שתומכת ומעודדת- את יכולה לעשות את זה!
ולמחרת….
אני עולה על הבמה.
ומישל…..אחחחח איזה מוזיקאי.
כל הלחץ והחרדה שעינו אותי ב-24 השעות האחרונות כולל ברגעים האחרונים בחדר ההלבשה, התפוגגו על הבמה ברגע שהוא התחיל לנגן וידי האומן שלו לא השאירו מקום לספק: על הבמה הזו אני יכולה להיות מי שאני, והוא יישא זאת על שתי כפיים.
על הבמה עם מישל לא הרגשתי שאני צריכה להתאים את עצמי אליו, לא הרגשתי שיש פה איזה מישהו עם הדרת כבוד שאני הקטנה צריכה לעמוד בסטנדרטים שלו.
היה שם פשוט מוזיקאי ענק, שלקח את מה שהבאתי, וליווה את זה בכזאת אהבה ומקצועיות, שלא נותר לי אלא לעוף עם המוזיקה שיצאה מידיו לאן שהיא רצתה לקחת אותי.
להיות על הבמה עם מישל לגראן, היה עבורי להיות על הבמה עם המוזיקה עצמה.
חסרת גוף.
והמוזיקה הזו תמשיך לפעום ולחיות בנו לנצח, מישל היקר, ללא גופך שתקתק את תקתוקו האחרון היום בבוקר.
תודה על המתנות שהבאת לנו.
תודה על המפגש אתך, שהיה עבורי רגע מכונן.
רגשית, מקצועית, מוזיקלית.
לעולם לא אשכח את מה שהחוויה הזו נטעה בתוכי.