החיים הם שיר מנגינה של חליל,
אסופה של מילים, תוים וגם צליל.
המילים חסרות, חסרה גם הדרך,
מנגינה בלי מילים חסרה לה כל ערך.
מחפש אהובה ברחוב וברשת,
מדמיין יחסים של רכות ושל שקט.
בדרך הזאת של חיפוש אהובה,
נדמה שאבדה לה כבר כל התקוה.
יצאתי עם זו, וגם עם ההיא,
לעיתים עם תקוות, לעיתים בשביל שיא.
בדרך הזאת של חיפוש אהבה,
ההתרגשות דעכה כמו להבה.
בדקתי דומות וטעמתי שונות,
ליטפתי רזות וחיבקתי שנונות.
פגשתי טלה ואהבתי גם שור,
נותן למזל אפשרות לעזור.
אבדה התקווה התרגשות נעלמה,
בזה החיפוש אחר העלמה.
אשב לי בבית, אגדל ילדים,
אשקה לי בנחת ערוגה של פרחים.
החיים הם קונצרט, ואני המנצח,
אמשיך לנגן גם שאין אור ירח.
בטח תבואי באביב או בסתיו,
יפה וזוהרת לאור של כוכב.
תבואי כמו מצפן, תראי לי מסלול,
אלך לפנייך במדרון התלול.
תני לי מילים אתן מנגינה,
בואי נסיר מעכשיו כל חומות הגנה.
תני את ידך ואני לצידך,
קחי את ליבי ואת לא לבדך.
בואי נצא למסע של רוך ועדנה,
מעכשיו חמודה, ועד הזיקנה.