לחיות לצד מחלה שלא ברורה לעין.
לחיות לתוך כאב 24/7.
לחיות אתך " פיברומיאלגיה".
כותבת לך פיברו יקירתי !
לחיות,
אני בת 36 אך מרגישה ב-80, והכול בגללך פיברומיאלגיה יקירתי.
איך ביום בהיר וצח הגעת לחיי, מישהו הזמין אותך?
אני חיה בגוף צעיר, אבל בסביבות ה 80 + .
לפני כחודש ימים ספרתי לכולם עליך(,)
כתבתי בבלוג עליך, הסתכלתי עליך פנים מול פנים ולא התביישתי לרגע זעקתי גם אני חולה בפיברומיאלגיה,
התגובות היו חמות ואהובות,
אבל בסופו של יום אנחנו נשארות אני ואת לבד (מנהלות דוח שיח, רבות, בוכות, ונלחמות מי תנצח ).
פיברו יקירתי קשה לי איתך בכל בוקר מחדש.
לקום בכל בוקר להרגשה כאלו בלילה דרסו אותי ונשארתי בהכרה, כל הגוף כואב.
בכל בוקר אני קמה ומסתכלת במראה, רואה את עצמי "עינת +פיברו " ואז העבודה -עצמית מתחילה.
את מבחינתך שאני אשכב במיטה ואקלל אותך עד מחר ואשאל מדוע הגעת לחיי.
ואני ברצון רק לחיות לצדך בשלום ובכבוד.
את שהנך מחלה שאינה ברורה לעין, בכל בוקר אני מברכת אותך לבוקר טוב.
אני מתחילה את הבוקר שלי בנשימה עמוקה ,
אני משתדלת בכל בוקר לבחור בגדים בצבעים בהירים ושמחים במיוחד בבקרים שאת פיברו יקירה נותנת נוכחות מלאה בבוקר .
"באמא שלך….. כבר 7שנים את איתי אולי לכי קצת לנופש"
מזה לחיות 24/7 לכאב?
ב-7 שנים האחרונות מאז הגעת לחיי פיברו(,) לא זכור לי יום שלא כאב לי משהו.
בכל יום חלק אחר בגוף , או בימים קשים פשוט כל הגוף , ויש גם ימים שפשוט יש עייפות כרונית , פתאום הכול נעשה קשה.
אבל עם כל הקושי שבך אני גאה בעצמי(,)
פתאום כל רגע בחיים בשבילי הוא זכות, אני אוהבת את הבקרים שאני לא מוותרת לעצמי ומתאפרת יפה,
על התכשיטים שאנני מוותרת ותמיד שמה לי, כמה כוח יש לתכשיט.
לאחרונה התחלתי לשים תוספות שיער בוקר אחר אני עם צמה ארוכה, וביום אחר אני עם קוקו ארוך.
לחיות בכאב, לחייך ולא לוותר
פיברו יקירה רציתי להגיד לך :
הבנתי שהנך חלק ממני .
אני עינת חיה למחלה שקופה .
אני בת 36 ומרגישה בת 80 .
כואב לי 24/7 .
אני רוצה להבטיח לך שאנני אוותר לך , ולא על עצמי, עם כל הקושי בך ואתך אני אמשיך לחייך.
שאפול אקום מהר ,אמשיך בכל בוקר לשים תכשיט וחיוך גדול על פני, אלבש בגד בהיר ושמח.
תראי אותי, חיה אתך
אני יוצאת , מבלה ,צוחקת ,ויודעת עמוק בלב שאני יותר חזקה ממך
פיברו שלי












