לוקומדאס- מיני סופגניות יווניות בטעם של עוד

עוד סיפור שמתחיל באתגר מביה"ס…
את ביה"ס של ילדיי הזכרתי כאן לא פעם – ותמיד לטובה.
אחד הפרויקטים המיוחדים שבו נקרא: למידה רב גילית במקבצים.
ישנם מס' מקצועות שהלמידה בהם משותפות לשתי שכבות למשל ג'-ד' או ה'-ו'.
הילדים מקבלים מספר נושאים לימוד לבחירה הקשורים למקצוע הנלמד, בוחרים מתוכם כמה שירצו ללמוד , ומתוך הבחירות שלהם מקבלים 2-3 נושאים אותם ילמדו בשנה .
כל קבוצת למידה מורכבת מילדים מכתות שונות.
במקבץ אומניות למשל ישנה אפשרות לבחור בין: קולנוע, אנימציה, תאטרון ועוד
במקבץ סובב עולם (גאוגרפיה של פעם) למד בכורי על ארצות הים תיכון.
בסיום הנושא  התבקש כל תלמיד להביא מאכל של אחת המדינות עליהן למדו: ישראל, טורקיה, יוון וכו'
מאחר והנחתי ורוב ילדים יביאו פלאפל או בורקס(טורקי) חיפשתי כיוון אחר.
במקרה היינו לפני נסיעה משפחתית ליוון ונזכרתי בסופגניות היווניות  הקטנות והמתוקות  אותן טעמתי בעבר.
מקור הסופגניות הוא ביוון ולשמן יש גרסאות שונות ,תלוי את מי ביוון שואלים
לוקומדס,לוקומידאס,לוקמריס ועוד…
אבל למי אכפת השם? הן טעימות בטירוף
וכל הכיף (או בעצם חלק מהבעיה) שהן קטנות  מהסופגניות הרגילות, בערך בגודל של כדור שוקולד
ואז את מרשה לעצמך לטעום רק אחת.
ופתאם,  רגע  – איך התרוקנה  לה הצלחת?
לוקומדאס – המתכון
לבצק
500 גרם קמח לבן
25 גרם שמרים טריים- חצי קוביה
2 כפות סוכר
2.5 כוסות מים חמימים
2 ביצים
כפית מלח
לסירופ

2 כוסות סוכר או חצי כוס דבש+כוס סוכר
1 כוס מים
1 כף מיץ לימון
2 כפות קינמון
הכנה
ממיסים את השמרים בחצי כוס מים חמימים ומסיפים סוכר , משאירים כ-10 דקות לתסיסה.
מוסיפים את יתר החומרים ומערבבים היטב.
מכסים ומטפיחים כחצי שעה.
מערבבים שוב ,מכסים ומניחים עד שהבצק מכפיל את גודלו.
פעולה זו גורמת לבצק להיות יותר אורירי.
כ20-25 דקות לפני טיגון הסופניות מתחילים להכין את הסירופ,  בסיר קטן על אש בינונית  .
מתחילים עם המים ומוסיפים את יתר החומרים עד שהסוכר והדבש נמסים. ממשיכים עוד כ-5 דקות על אש קטנה .
ומצננים
בסיר עמוק מחמממים שמן טיגון .
לוקחים בצק עם 2 כפות – הצורה לא חייבת להיות כדוריות עגולה ומדויקת, וזורקים לתוך השמן.
כשהכדורים קופצים אל פני השמן ומקבלים גוון זהבהב- זה הזמן להוציא אותם אל קערה עם נייר סופג.

 
כשהסופגניות עדיין חמות , טובלים אותן ברוטב  שכבר התקרר .
מסדרים בצלחת/קערה וזורים מעט אבקת סוכר .

כמובן שהקופסה גדושת הסופגניות  חזרה הביתה ריקה לגמרי.
בטיול ליוון הילדים התענגו על הטעם המקורי של הסופגניות.
3 ימים אחרי  שחזרנו לארץ  ,חגגה קטנת השבט יום הולדת שנתיים.
חגיגה גדולה תוכננה לשבוע שאחרי ,אך ביום ההולדת  החלטתי להפתיע  אותה ואת החברים בגן בסופגניות.
אבל אויה- אין בבית שמרים והזמן קצר.
אילתרתי עם קמח תופח ובמקום דבש – הוספתי לסירופ סילאן במקום דבש – כדי שגם הקטנים יותר יוכלו להנות מהן (לא מסתבכת עם דבש מתחת לגיל שנתיים)
הסופגניות יצאו קצת פחות אורירויות   ובל זאת – נחטפו גם הן .
ואפשר אם רוצים לחרוג קצת מהמתכון המקורי  להחדיר פנימה קצת ריבה/שוקולד או כל מילוי אחר שאתם אוהבים.
מתאים מאד אם לא רוצים הלעמיס את כמות השמן של הסופגניות הגדולות על הילדים וגם על המבוגרים.

חג אורים שמח ובתיאבון!