לוכד הטיגריסים
פאולינה סיימונס
תרגום: נורית לוינסון
הוצאת מודן
467 עמ' מודפסים
זהו ספר ראשון בטרילוגיה מרתקת של סופרת שאני מאוד אוהבת את ספריה. לולא שם הסופרת, לא הייתי פונה כלל לספר כי הוא נמצא בסוגה של רומן רומנטי שאני לא אוהבת . אך הוא לא מתאים לסוגה זו. הוא לא רדוד .
זהו רומן יפה, הכולל מכלול דברים מחוץ לאהבת אמת שסביבה הם נעים. יש ברומן ריאליות היסטורית שמביאה אותנו להיכרות עם לונדון של היום וזו של המאה ה-17. ריאליות , המשולבת בסוג של מדע שאני לא בטוחה שהוא אמיתי, פילוסופיה ופנטזיה הנוגעת במיסטיות ובבלתי נודע .
פאולינה סימונס מביאה לנו בשפה עשירה, סוג שונה מהרומנים שכתבה עד כה ובכך כישרונה. הסיפור הוא על אהבה גדולה , אובדן וניסיון להגיע לאושר אף במחיר נגיעה מעבר לחלל ולזמן.
ג'וליאן קרוז הנאה והמצליח פוגש בלוס אנג'לס את ג'וזפין קולינס ,שחקנית אנונימית, ומתאהב בה נואשות. בניגוד לעצת חברו הטוב , הוא משקיע באהבה זו את כל כולו, תוך שהוא מגלה בשברון לב שיש לג'וזפין סודות מעברה שיפריעו לאהבתם. בהמשך, כשהוא מוכן לסלוח לה הוא מגלה שעתידם המשותף מתנפץ ומשתנה לכדי אובדן. ג'וליאן מוכן לעשות הכול למען אהבתם ואף לסכן את כל מה שיש לו. ואלה דבריו:"אולי אהבה היא גשר מקודש…אולי זה מה שמאפשר למסך להתרומם ולסגור את הפער בין החיים והמוות."
פאולינה סימונס יודעת לכתוב בסגנון נהדר, בחוש הומור ובחדירה לעומק הדמות המרכזית ובכך לגעת בנימי הקורא. התרגום המצוין מקרב את האנגלית אל העברית, מנגיש אותה וזורם.













