היכנסו הבייתה, התיישבו על הספה, הסתכלו מסביב ,הסתכלו היטב, הקשיבו לקולות, הריחו את הריחות. מה שם גורם לכם להרגיש שזה הבית שלכם? האם אלה הקולות של האנשים האהובים עליכם, או אולי ריח של עוגה שרק יצאה מהתנור , התמונות המשפחתיות על המדף, הכורסא שקיבלתם בירושה מהסבתא… או אולי שילוב של כל הדברים יחד, שילוב של כל הפריטים והרהיטים ,הצבעים והריחות שיוצרים את התחושה המיוחדת, הנינוחה, החמימה הזאת. ואולי בכלל חסרה לכם התחושה הזאת דווקא במקום שבו אתם גרים, אבל יש פינה אחרת בעולם ששם זה מדוייק- בית קפה אהוב, חנות מיוחדת , בית של חבר, הבית של ההורים. או שבכלל מה שמרגיש לכם הכי טוב זה דווקא השהות במקום פתוח – חוף הים, פארק, רחוב אחד בעיר .
עיצוב פנים הוא איזשהו נסיון לייצר עבור הלקוחות שלי את תחושת הבית שהם רוצים. הגישה שלי לעיצוב בכלל ולעיצוב פנים בפרט , היא כאל מקצוע חושי- כזה שמפעיל את כל החושים שלי – הראייה, השמיעה, מישוש, ריח. מפעיל רגש. מפעיל זיכרון . מגיל צעיר מאוד, אני מסתובבת בעולם עם מודעות חזקה וברורה לתחושות ולרגשות המתעוררים אצלי במקומות בהם אני נמצאת ובמעברים ממקום למקום, במעברים בין פנים לחוץ בין חוץ לפנים. לדוגמא: שמתם לב פעם לשינויים שמתרחשים בחדר אחד בבית במהלך יום אחד בגלל תנועת השמש? איך משתנים האור והצבע בחדרים ובהתאם גם התחושה בחדר? לכל פינה בבית ובעולם יש בכל יום את "15 דקות" התהילה שלה , דקות או שעות בהם האור נופל ומאיר את הכל בצורה מדוייקת ויפיפיה.דברים מהסוג הזה מנחים אותי בדרך לייצר מקום שנעים לשהות בו.
כשעסקתי בעבודה סוציאלית חלק חשוב בעבודתי היה "ביקורי הבית", ביקורים שמטרתם היא גם יצירת קשר עם המשפחה, אבל גם איזשהו כלי טיפולי-איבחוני. ביקרתי בבתים רבים – כאלה שהייתה בהם הזנחה כלכך קשה, שהייתה לי תחושה שהאנשים שגרים שם איבדו את התקווה ליצור לעצמם איזשהו סוג של בית. היו בתים של נשים "מכורות לניקיון " מצוחצחים ומריחים מאקונומיקה ,שאסור להזיז בהם דבר. ולעומתם ביקרתי גם בבתים חמים ,שיד אוהבת הצליחה לעשות בהם פלאים במעט מאוד כסף- על-ידי תפירת וילון, צביעת הקיר בצבע נהדר, פרישת מפה יפה על השולחן, על-ידי הנחת תמונה משפחתית על הכוננית. שם קיבלתי שיעורים ראשונים בהום- סטיילינג.
כולם רוצים בית ,כולם רוצים להרגיש בבית. בדיוק מהנקודה הזאת מתחילים ואליה חוזרים לאורך כל התהליך של העיצוב. אני בודקת יחד עם הלקוחות באיזה חומרים הם אוהבים לגעת (עץ מחוספס, זכוכית חלקה וקרירה, בד רך ומלטף), איזה צבעים הם אוהבים לראות סביבם, איזה מקומות גורמים להם תחושה של נינוחות ויופי . ועוד שאלות רבות שמעמיקות את ההיכרות שלי עם האנשים שמולי , ומקרבות אותי אל רעיון הבית שמתאים להם.
לרוב,הלקוחות שאני פוגשת כל כך עסוקים בשאלות הפרקטיות- התקציב , התכניות, מה לשבור, מה לבנות. גם הרגשות שמתלווים לתהליך הם בעיקר לחץ וחרדה עצומה מכל התהליך הארוך ומייגע של בנייה או שיפוץ הבית. ולא לשכוח את הכעס, שלא לאמר זעם, על הקבלנים והספקים למיניהם. והמחשבות האובדניות שעולות לא פעם כשמגיע הריצוף בצבע הלא נכון. בדיוק שם אני מזכירה ללקוחות ( והאמת היא שגם לעצמי ) שהכל התחיל מהמקום הכי אנושי , בסיסי ורומנטי. מזכירה להם, שהם בדרך להגשים חלום.